כלי חמדה שמות רעג

ל"מ שאלה מכאן ולהבא מצד דאמל"ג כמס"ל עיי"ש. שבזה יש לעיי' עוד הרבה כיון דהכא לענין ש"ח איירינן ואין להקדש שום נפ"מ ורווחא בזה דל"מ שאלה אי אמרי' בזה אמל"ג. במקום שהי' יכול לומר בפשיטות דאפי' א"נ דבהקדש מהני שאלה בחרטה מ"מ בש"ח ל"ש שאלה בחרטה כיון דאינו נעקר למפרע אין נפ"מ בשאלה כלל כיון דאיסורא דעבד עבד כנ"ל אמנם באמת יש לעיי' בשיטת המבי"ט ז"ל אי ס"ל כן דבחרטה אינו נעקר למפרע וא"נ דס"ל דבחרטה ג"כ נעקר למפרע א"ש כל דברי המבי"ט ז"ל בלי דוחק דזה הדבר מגלה דגם בהקדש מהני שאלה ע"י חרטה אך לפי"ז צ"ע דבריו ז"ל בקרית ספר הנ"ל ובתשו' הארכנו בזה ואכ"מ]

ג) ויש לחקור עוד בהא דאמרינן דבתרומה וקדשים מהני מחשבה מה הדין אם אומר שור זה עולה לאחר ל' יום דמבואר בסוגית הגמ' דבר פדא דא"י לחזור בו מצד דאמל"ג כמס"ל אם בזה צריך דוקא אמירה או ה"ה במחשבה גרידא אם מחשב דשור זה לאחר ל' יהי' עולה חם הוא עולה לאחר ל' או דילמא דבזה כ"ע מודים דמצי הדר בי' והנה א"נ דבמחשבה ל"ש אמל"ג וכו' דצריך לקיים הוא רק מצד כל נדיב לב עולות א"כ בוודאי נראה דזה רק אם יש חלות להמחשבה אבל היכא דהמחשבה לאחר ל' בוודאי יכול לחזור בו מקודם ואין חלות להמחשבה אך אפי' א"נ כדעת הפרמ"ג ז"ל ודעימי' דס"ל דגם במחשבה אמרינן אמל"ג מ"מ י"ל דזה דוקא אם מחשב שיהי' הקדש מיד אבל אם מחשב שיהי' הקדש לאחר ל' לא מהני והטעם דהנה הר"ן ז"ל הקשה הא אפי' א"נ אמל"ג כמס"ל ג"כ יהי' יכול לחזור בו ותירץ דאמל"ג כמס"ל בקנין ומעכשיו דמי וא"כ י"ל דזה דוקא בדיבור אבל במחשבה דלא נשמע אלא מכל נדיב לב עולות אולי הכא רק כשמקדיש מיד אבל כשמקדיש על לאח"ז לא נשמע כלל דיהי' מהני במחשבה וממילא ל"ש בי' אמל"ג כלל. ועיי' ברא"ש נדרים שם ד"ה שאני הכא דאמל"ג כמס"ל שכתב בזה"ל וחייב לקיים דבריו כאלו נדר דכתיב מוצא שפתיך תשמור ולא מצי הדר בי' עכ"ל והנה מדקדוק לשון הרא"ש ז"ל שלא כתב הלאו דבל יחל דברו נראה דס"ל דלאו דבל יחל ל"ש בזה כיון דהוא חוזר קודם שיש לו לדיבור חלות ולכן כתב רק מצד מוצא שפתיך תשמור דעכ"פ לא שמר מוצא שפתיו. ומעתה נראה דהוא רק אם מוציא מפיו דאיכא העשה כנ"ל דאינו יכול לחזור ושוב אמרי' אמל"ג כמס"ל משא"כ במחשבה נראה פשוט דמצי הדר בי' ואין זה בכלל כל נדיב לב עולות וממילא ל"ש בי' אמל"ג כמסירה להדיוט

ועפי"ז י"ל מה שקשה לכאורה על דברי הר"ן ז"ל שכתב דלכן אם אמר לאחר ל' יום עולה ומעכשיו שלמים ה"ה שלמים ולא עולה אע"ג דעיד"ז שאומר ומעכשיו שלמים הוא חוזר מזה שאמר לאחר ל' יום עולה מ"מ כיון דהוא תוכ"ד יכול לחזור בו דתוכ"ד כדיבור דמי ולכן ה"ה שלמים ולא עולה עיי"ש ולכאורה יקשה עליו מדברי הר"מ ז"ל דס"ל דגם בהקדש א"י לחזור תוכ"ד וא"כ ה"נ איך אפשר תוכ"ד לחזור לעשות מעולה שלמים ועיי' בקהלת יעקב להגאון מהרי"ט אלגזי ז"ל אות ת' בענין תוכ"ד שהרגיש בזה להוכיח שדעת הר"ן ז"ל היפך דברי הר"מ ז"ל אמנם לפ"ד אין ראי' מזה די"ל דהכא גם הר"מ ז"ל מודה דיכול לחזור תוכ"ד כיון דלא הקדישו לעולה אלא לאחר ל' והקדש זה ל"מ במחשבה ויכול לחזור בו תוכ"ד אף לשיטת הרמב"ם ז"ל לדעת המבי"ט ז"ל הנ"ל [ועיי"ש בקה"י שכתב לתמוה על הר"מ ז"ל מסוגי' דמקשינן למ"ד קה"ג לא פקעה בכדי מהא דשור זה עולה לאחר שלשים יום ומעכשיו שלמים דבריו קיימין וקשה מאי קשי' לדעת הר"מ ז"ל הא י"ל דמיירי סיפא אף בקה"ג ולהכי לא פקעה בכדי משום דאמר שור זה עולה לאחר ל'