כלי חמדה שמות רע

כתב הטו"ז באו"ח סי' תקס"ב בדעת הרא"ש ז"ל דס"ל דרק בתענית דהוי ג"כ כגבוה שמקריב גופו לגבוה בזה ילפינן מכל נדיב לב עולות אבל בצדקה וכ"ש בנדרים דהוי חולין לא מהני מחשבה ובתענית דמהני קבלה ה"ה דאינו יכול לחזור בו וזה ברור ופשוט

ובעיקר דברי הטו"ז מש"כ לפרש פלוגתת ר"ת עם הרא"ש ז"ל בפירוש הגמ' דשבועות (דף כ"ו ע"ב) בהא דאמרינן בגמ' דתרומה וקדשים הוי ב"כ הבאין כאחד אם כולל כל עניני נדר ורק שבועה ממעט הגמ' מטעם דחולין מקדשים לא ילפינן אבל בנדר אין נפ"מ בין חולין לקדשים או דילמא דגם נדר נתמעט היכא דהוא חולין לכאורה הדברים מחוסרין תבלין דבמה פליגי הר"ת והרא"ש ז"ל ועוד דסברת ר"ת ז"ל קשה להבין כיון דמבואר בגמ' כללא דחולין מקדשים לא ילפינן וא"כ מנ"מ בין נדר לשבועה ועלה בדעתי בזה עפמש"ל להעיר כיון דדעת התוס' דתרומה היינו תרומת דגן וזה כולל גם מעשר דהוא ג"כ בכלל תרומה דקרא וא"כ נראה דגם במעשר מהני מחשבה וא"כ קשה על הגמ' דאמרינן חולין מקדשים לא ילפינן הא מעשר הוא חולין ועיי"ש מ"ש להכריח מזה דבמעשר באמת ל"מ מחשבה אמנם כעת נראה דר"ת ז"ל ס"ל בפשיטות דאין נפ"מ בין מעשר לתרומה והי' קשה לו כנ"ל לכן הכריח מזה כפירושו דהא דאמרינן בגמ' חולין מקדשים לא ילפינן היינו רק לענין שבועה אבל בנדר כל עניני נדר מהני במחשבה כמו דחזינן דמהני מחשבה במעשר ומעתה י"ל דהרא"ש ז"ל אזיל לשיטתו שכתב בפירושו לנדרים (דף י"ב ע"א) בהא דאמרינן בגמ' דכחלת אהרן ותרומתו הוי מתפיס בדבר האסור דלכן בחלה ותרומה ל"ה מתפיס בדבר הנדור אע"ג דמיתסר ע"י פיו ל"ה דבר הנדור דמעיקרא נמי הוא אסור משום טבל ופיו לא אסר אלא התיר שהוציא השיריים מידי טבל עכ"ל נראה מבואר דס"ל דתרומה אינה קדושה חדשה אלא שהי' מקודם בכח וקריאת שם הוא שמברר בין תרומה לחולין וזה כדעת רש"י יבמות הנ"ל וא"כ מוכרח לפרש דברי הגמ' דהוי ב"כ הבאים כאחד היינו תרומת המשכן דמתרומת דגן א"א למילף דמהני מחשבה בדבר חדש וא"כ אינו ראי' ממעשר כלל וא"כ שוב אמרינן דפשיטא דחולין מקדשים לא גמרינן היינו אפי' בנדר רק בנדרי גבוה מהני מחשבה ונתפרשו עיד"ז דברי הטו"ז בטו"ט ודעת

ואם כנים הדברים יש לתרץ עפי"ז גם דברי הרשב"א ז"ל בקידושין (דף נ' ע"ב) ד"ה ואסיקנא ודברים שבלב אינם דברים שכתב בזה"ל ועוד קשי' לי נידוק מתרומה דקיי"ל דניטלת במחשבה כלומר דנותן עיניו בצד זה ואוכל בצד זה אלמא דדברים שבלב ישנם דברים ול"ל נמי שאני התם דרחמנא רביי' מדכתיב ונחשב לכם תרומתכם וכדאמרן דא"כ היכי מצי למיפשט מיקריב אותו עכ"ל ותמה עליו מורי הגז"ל בתשו' נפ"ח ח' אהע"ז סי' ט"ז במה שהקשה ליגמר מתרומה דהרי מבואר בגמ' דא"א למילף מתרומה משום דחולין מקדשים לא ילפינן אמנם לדברינו א"ש דהרשב"א ז"ל ס"ל כשיטת רש"י דתרומה דשבועות היינו תרומת המשכן אבל תרומת דגן אפי' בחולין מהני במחשבה כמו דחזינן במעשר והטעם ע"כ כיון דאינו אלא מברר ואינו עושה דבר חדש מהני מחשבה א"כ מכ"ש בהאי גברא דזבין אדעתא למיסק לארעא דישראל דהמחשבה הוא לאוקמא ארעא בחזקתו בוודאי צריך שיהי' מהני מחשבתו כיון דאין המחשבה עושית דבר חדש להוציא מרשותו אדרבה באה להחזיק הדבר בחזקת מרא קמא וע"ז תירץ הרשב"א ז"ל כיון דעכ"פ סותר לדבריו שבפיו א"ד לתרומה ודברי הרשב"א נכונים מאוד. ונראה שלמורי הגז"ל לא הי' ניחא לי' בפירוש זה משום דהרשב"א בחידושי