כלי חמדה שמות רמא

אח"כ דלפי טעם דהוי עדות שאאילה"ז מצד הודאת בע"ד קשה א"כ בהודה אחר שבאו העדים ג"כ יפטר אמנם לטעם זה א"ש מאוד דבהודה אחר שבאו העדים אין שום אומדנא דהאמת כדברי העדים הראשונים דאין לו עצה אחרת אם רוצה לפטור עצמו ממיתה משא"כ בהודה קודם שבאו עדים אע"ג דנימא ג"כ דמתכוין לפטור את עצמו מ"מ ע"כ דהאמת כן הוא דאל"כ מנ"ל דיבואו ויעידו והבן היטב]

ומעתה יש לתרץ דברי הר"מ ז"ל בטו"ט עפמ"ש הלח"מ דלהלכה דקיי"ל למפרע נפסל ע"כ דס"ל דעדים זוממין לאו חידוש הוא כמו"ש הטור דעל גופו של עדים הם מעידים וא"כ פשוט דהודאת בע"ד לעדים הראשונים לא מעלה ולא מוריד ואין בכוחה לבטל עדות כיון דאמרינן דהראשונים נעשים בע"ד והאחרונים הם עדים וא"כ אפי' באמור מקודם והוי אומדנא שהעדים הראשונים אומרים אמת מ"מ לא מהני כלל נגד עדים ולכן שפיר הוי עדות שאילה"ז ולכן לא הביא כלל פלוגתת סומכוס ורבנן ולפי"ז דברי הפנ"י נכונים מאוד דהוא מפרש כן בדרבא ורבא לשיטתו דס"ל דע"ז חידוש הוא נראה הסברא נכונה מאוד דאם הבע"ד אומר קודם שבאו העדים דבפני פלוני ופלוני הרג את הנפש בוודאי יש אומדנא דהעדים שבאו אח"כ אומרים אמת א"כ יש לומר דבכה"ג לא האמינה התורה לבתראי כיון דחידוש הוא אין לך בו אלא חידושו ודו"ק היטב בכ"ז

אחר כתבי כ"ז בא לידי ספר היקר אור זרוע שנדפס מחדש על ג' בבות וראיתי במס' ב"ק אות ש"ה ש"ו שכתב בזה"ל וראיתי מי שהורה שאין העדים נעשין זוממין אלא עד שיודו למזימין או שתקו שנמצאו שתיקתן הודאתן וכו'. ואית עלי' פירכא שאם כך הוא שאין העדים נעשין זוממין עד שיודו כי אמת דברי המזימין או שתיקה מטעם הודאה לא ימצאו זוממי זוממין לעולם כי מאחר שהודו להם כי אמת שאותו היום הי' עמהם בבבל האיך יכולים להביא עדים אחרים כי באותו היום הי' בירושלים וזה דבר ברור כדברי רבותינו כי המודה בדבר עדות שאאילה"ז הוא עכ"ל האו"ז. העתקתי כל לשונו הקדוש מפני שהספר אינו מצוי

והנה מ"ש וראינו מי שהורה אע"פ שלא גילה לן רבינו ז"ל מי הוא כבר ידענו שהוא רב האי גאון ז"ל בספר המקומ"כ שלו וכבר נתקשה בו בתשו' חת"ס חו"מ סי' קמ"א וכתבנו מזה בתשו' לחכם אחד ואכ"מ אמנם רבינו האו"ז ז"ל נתקשה בו מטעם אחר דהוי עדות שאי אתה ילה"ז משום דליתא בזוממי זוממין דמודה לדברי העדים הוי עדות שאאילה"ז. ולכאורה הוא תמי' נהי דמודה לדברי העדים הוי עדות שאאילה"ז אליבא דרבנן דפליגי על סומכוס היינו רק בהודה קודם שבאו העדים אבל לאחר שבאו העדים והעידו נראה פשוט מהסוגיא דהוי עדות שאאילה"ז וכשהוזמו העדים חייבין מדין הזמה וא"כ לכאורה אין מקום לקושייתו כלל

איברא דלאחר העיון נראה דצדקו דברי האו"ז דהנה כ"כ לעיל דאם מטעם הודאת בע"ד קאתינן עלה צ"ע טובא דמאי נפ"מ אימת הודה ואמאי בהודה אחר שבאו העדים ל"ה עדות שאאילה"ז לכן נראה דהאו"ז סובר דבאמת בהודה לאחר שבאו העדים ג"כ אין עושין דין הזמה כשהוזמו העדים אך מ"מ עדותן קיימת דמאי בכך דהוי עתה עדות שאאילה"ז מ"מ כיון דבשעת הגדת עדותן עדיין לא הודה והי' בידו שלא להודות לדבריהם וא"כ הוי עדות מעלי' וכבר נתחייב ע"י עדותן ונהי דהשתא מודה לדברי העדים ואהני הודאתו לפטור את העדים כשהוזמו אבל לא לפטור את עצמו מטעם דעיקר תלי' דבשעת הגדה יהי' עדות שאתה ילה"ז וכבר העיר בזה מורי הגז"ל בישועות ישראל