כלי חמדה שמות רמ

לא דכ"ע הודאה דטביחה לאו הודחה הוא אלא בעדות שאאילה"ז קמיפלגי וכו' ובהא קמיפלגי דרבנן סברי דעדות שאאילה"ז לא הוי עדות וכו' ועיי' בשיטמ"ק בשם תוס' הרא"ש שכתב הסברא דהוי עדות שאאילה"ז כיון דהוא הודה בעצמו לדברי העדים והרי הודאת בע"ד כמאה עדים דמי וא"כ לא יהיו העדים צריכין לשלם כשהוזמו וא"כ ממילא הוי עדות שאאילה"ז. ויוצא מזה דפלוגתא זו שייכא רק בדיני ממונות דמהני הודאתו לפוטרם משא"כ בדיני נפשות. וכן כתב התומים סי' ל"ח ובתשו' הרי"מ חו"מ סי' א'. ועפי"ז תמה על הפנ"י מכות (דף ה') דרוצה לפרש בדעת רש"י ז"ל דפירש בהא דאמר רבא בשנים שהעידו בחד בשבתא הרג פלוני את הנפש וכו' דאכתי לאו בר קטלא הוא משום דאי בעי מודה ומיפטר. דאין כוונת רש"י ז"ל מצד מודה בקנס רק דהטעם מצד עדות שאאילה"ז ולהנ"ל ז"א. אמנם בריטב"א ריש מכות מבואר להדיא דאפי' בגלות אם יאמר מקודם דבפני עדים אלו הרג נפש בשוגג ואח"כ באו עדים והעידו לא יהי' גולה מטעם דהוי עדות שאאילה"ז עיי"ש א"כ מבואר כהפנ"י

והנה לכאורה עלה בדעתי להביא ראי' שדעת הר"מ ז"ל כתוס' הרא"ש ותומים ז"ל דהנה מרן ז"ל תמה על הר"מ ז"ל דהשמיט כל הפלוגתא דסומכוס וחכמים והוא תימא גדולה אמנם לדברי תוס' הרא"ש ז"ל י"ל דהר"מ ז"ל סובר דר"א ברי' דר"א סובר דעדים זוממין ממונא ולכן שפיר ס"ל דרבנן ס"ל דהוי עדות שא"א ילה"ז מצד דהודה דהעדים אומרים אמת הרי מחל להם ושוב א"י לחזור בו משא"כ להלכה דקיי"ל כר"ע דע"ז קנסא ובקנס אינו יכול למחול כ"ז שלא נתחייב דהוי דשלב"ל א"כ נראה פשוט דיכול לחזור מהודאתו וא"כ הוי עדות שאילה"ז אף לרבנן וא"כ נראה דהר"מ ז"ל ג"כ ס"ל דכל הטעם דהוי עדות שאילה"ז היינו משום דרו" פוטרם מתשלומי הזמה ע"י הודאתו

איברא דלאחר העיון נראה דהפנ"י לשיטתו ס"ל דא"א לפרש מטעם הודאת בע"ד לפוטרם ויהי' תליא אי ע"ז קנסא או ממונא דהנה הפנ"י מכות נתקשה דאיך אפשר לומר דע"ז ממונא הא כללא הוא דכל המשלם יותר ע"מ שהזיק הוא קנסא וכ"ש בשלא הזיק כלל ותירץ דאם אמרינן דלאו קנסא הוא אינו ממונא אלא כפרה כמו חומש ואשם עיי"ש ומעתה לפי"מ שכתבו התוס' דכפרה א"י למחול וא"כ בין למ"ד ע"ז ממונא בין למ"ד קנסא ל"ל דמהני הודאתו לפוטרם וא"כ א"א לפרש דסברת ר"א ברי' דר"א דהוי עדות שאאילה"ז הוא מצד הודאת בע"ד לפוטרם

לכן נלענ"ד להעיר דהטעם דס"ל לר"א ברי' דר"א דזה הוי עדות שאאילה"ז אע"ג דהודאתו ל"מ לפוטרם דהפטור הוא מטעם אחר דהרי הזמה באמת חידוש הוא דמה חזית דציית להני ציית להני רק דהתורה גילתה דהאחרונים נאמנים א"כ זה דוקא כשאין הבע"ד מודה להעדים הראשונים אבל כשהבע"ד מודה להעדים הראשונים עוד טרם שבאו העדים להעיד ואומר שבפני פלוני ופלוני הלוה או גנב או הרג א"כ יש אומדנא שהאמת כדברי העדים הראשונים ושוב אמרינן מה חזית כיון דחידוש הוא איך לך בו אלא חידושו [ואין לומר דמאי ראי' דילמא באמת מעידים שקר רק דמודה כדי שיפטר דיהי' עדות שאאילה"ז דזה אינו דזה תינח אם מודה לדברי העדים אחר שבאו עדים אבל במודה קודם שבאו עדים אם נימא דכוונתו לפטור ע"כ דהאמת כדברי העדים ומתירא מעונש לכן מקדים להודות וזה הדבר אשר חפצנו להוכיח דמזה שהקדים א"ע להודות קודם שבאו העדים נראה דהאמת כן ואדרבא ירווח לן לפי טעם זה דדוקא קודם שבאו העדים הוי עדות שאי אתה ילה"ז משא"כ בהודה