כלי חמדה שמות רל

בטלת תורת עדים זוממין וע"כ צ"ל כדברינו הנ"ל. ובלא"ה י"ל בטו"ט לצרף תשו' א' די"ל כיון דלאו אחיו הוא אינו בכלל הזמה ואין לומר דהא אמרינן ובערת הרע מכל מקום כנ"ל. ז"א דעל זה שוב דרשינן הק"ו. ואין לומר דא"כ בטלת תורת עדים זוממין זה אינו הא בעדים זוממין לאחיו כתיב ולא יבטל עיד"ז תורת הזמה ושוב דרשינן ק"ו וזה פשוט מאוד לענ"ד. ועיי' בפרשת משפטים יבואר עוד בזה

היוצא לנו מזה שכתבנו דאפי' לפי דעת רבינו בחיי ז"ל דישראל גם נגד ב"נ עובר בל"ת מ"מ בדיני הזמה ל"ש כיון דבהזמה אחיו כתיב ואפי' א"נ דלענין עבד לר"י אמרינן ובערת הרע מ"מ. מ"מ בב"נ ל"ש זה כיון דאיכא ק"ו וזה שייך הן בדיני נפשות הן בדיני ממונות למה דקיי"ל ראה ויתר גוים ואפי' למ"ד דגזל עכו"ם אסור מה"ת מ"מ בממון לכ"ע אמרינן לאחיו כתיב. וזה ברור ופשוט

אמנם מה שיש להעיר לפי דעת רבינו בחיי ז"ל דנראה מבואר דענין איסור עדות שקר וענין הזמה שני דברים הם דאע"ג דישראל איתא בכלל לא תענה מ"מ בכלל הזמה אינו כיון דלאחיו כתיב א"כ י"ל דה"ה להיפך ג"כ ב"נ לישראל יהי' כשר לעדות מה"ת כיון דכל המיעוט שיש למעט ב"נ שלא יהי' מהני עדותו לישראל הוא רק משום דאחיו כתיב כמבואר בתוס' ב"ק (דף פ"ח ע"א) שם ד"ה יהא עבד ובהגהות אשר"י פ"ק דגיטין. ולפי"ד רבינו בחיי י"ל דז"א דנהי דב"נ ל"ש בדיני הזמה אם הוזם כיון דאינו בכלל אתיו מ"מ לעדות ישראל כשר כמו דישראל כשר לעדות לב"נ אע"ג דאינו בכלל הזמה. והגם דיש לדחות דדוקא בב"נ דל"צ בי' תורת עדות שאילה"ז שפיר אמרינן דישראל לב"נ כשר לעדות ועובר על לא תענה משא"כ ב"נ לישראל תמיד פסול כיון דאינו בכלל אחיו וא"כ כשיוזם לא נעשה בו דין הזמה ושוב פסול מצד דהוי עדות שאאילה"ז. אך לפי"ז א"נ דבדיני ממונות ל"צ מה"ת עדות שאילה"ז יהי' ב"נ כשר לעדות מה"ת ומכ"ש בעדות אשה שמת בעלה דבזה ל"ש כלל מה"ת דרישה וחקירה אם לא משום הכתיבה וכמו"ש בתשו' נוב"י הנ"ל סי' ע"ב בשם ר"ב אשכנזי ז"ל עיי"ש בסתירת היתר הראשון א"כ גם ב"נ שחזקתו שאינו משקר יהי' נאמן מה"ת. ועפי"ז א"ש דברי הירושלמי פ"ק דשבת הלכה ד' דקחשיב רשב"י בין י"ח דבר שגזרו היינו על עדותן ועיי"ש בקרבן העדה ובגליון הש"ס שתמהו בזה. ולהנ"ל א"ש שכוונת הירושלמי על עדות אשה דמה"ת כשר בב"נ כיון דל"צ מה"ת דו"ח ול"ש בי' עדות שאילה"ז ורק חז"ל גזרו דיהי' ב"צ פסול לעדות אשה אם לא במסל"ת

ועפי"ז יש להבין דברי רבינו הרא"ה ז"ל בספר בדק הבית בתוה"ב להרשב"א ז"ל בית רביעי שער א' ד"ה ולענין קפילא שכתב בזה"ל. ומסל"ת דעכו"ם אינו מעלה ואינו מוריד באיסורין אלא בעדות אשה בלבד והתם בלא"ה נאמן מן הדין דלאו עדות הוא אלא גילוי מילתא בעלמא אלא דלחומרא בעי רבנן מסל"ת עכ"ל. ולכאורה תמי' מאוד על הרא"ה ז"ל דמנ"ל זאת דמדינא דאורייתא נאמן אלא דהחמירו חכמים שאינו נאמן אלא במסל"ת ולפי דברינו מבואר כן בירושלמי

ובאמת לפי דברינו מבואר טעם נכון הא דעכו"ם במסל"ת נאמן באיסורין כיון דבאיסורין לא צריך דו"ח א"כ מדינא גם עכו"ם צריך להיות נאמן וכ"ו דאינו נאמן הוא רק מחשש משקר א"כ במסל"ת שלא שייך חשש משקר שוב מדינא נאמן ודלא כהרא"ה ז"ל שכתב רק גבי עדות אשה מטעם מילתא דעבידא לגלויי אבל בשאר מקום ל"ש ענין מסל"ת ולהנ"ל א"ש מאוד דגם בשאר ענינים נאמן מסל"ת. ויש להאריך הרבה בבירור ענינים אלה ואכ"מ אפס העירותי בזה ראשי פרקים מפני שהענין חדש ועוד לא ראיתי מי שידבר בזה: