כלי חמדה שמות ריג

ממילא ואינו אסור כלל בשבת ודוחק לומר דב"ה מתירין רק מלאכת ממילא כשיעשה מעשה קודם שבת זה דוחק כיון דאמרינן דגלי קרא דבשבת מותר מלאכת ממילא א"כ זה שנאפה ונתבשל אח"כ מעצמו בתנור אין ע"ז שם מלאכה וע"כ צ"ל דלב"ה אה"נ דמצד מלאכה ליכא איסורא מה שנתבשל ונאפה אח"כ דעיקר האיסור כבר נעשה בזה שהעמיד הקדירה והפת אצל האש והא דפשיטא דאם ניטלה מאש קודם שיגמר יהי' פטור היינו טעמא משום דמלאכת מחשבת אסרה תורה וכיון שהיתה כוונתו בעמידה זו לבשל ולאפות וכל שלא נגמרה מחשבתו אין כאן מלאכת מחשבת משום דאין בו תיקון כלל ובשבת אינו חייב על מלאכה אלא אם מתקן מה במלאכתו ומעתה כיון דמוכרח דלב"ה מה שהקדירה עומדת אח"כ אצל האש אינו אסור משום שבת וכל החיוב על מעשיו וא"כ שוב אין נפ"מ אם נגמר בשבת או בחול ולכן אפי' נגמר בחול חייב. ועפי"ז יהי' דברי הירושלמי דהלכה ו' פירוש לדבריהם דהלכה ה'. דלפי הוכחתם מקראי דמלאכת ממילא מותר בשבת ע"כ דכל האיסור במלאכת מעשיו וא"כ תמיד אזלינן בתר מעשיו אם עשה בע"ש מותר ואם עשה בשבת חייב

אך באמת ז"א דהרי אם נחליט דכללא הוא דלב"ה מותר מלאכת ממילא אף בשבת אף שבא עיד"ז מעשה דאיסורא א"כ מכ"ש שצריך להיות מותר בחול מלאכת ממילא וא"כ מוכרח דנגמר במוצ"ש אינו חייב משום שבת דאם נימא דנגמר במוצ"ש חייב משום שבת הרי אסור משום זה להניח לגמור במוצ"ש וא"כ אסור בחול מלאכת ממילא וכן בשבת הרי מה"ט עכ"פ אסור מלאכת ממילא משום שלא יחלל שבת ע"י מעשיו וע"כ הא דב"ה ילפי מקרא דמותר מלאכת ממילא בשבת היינו היכא דהתחיל בע"ש וא"כ י"ל דכל פלוגתת ב"ש וב"ה קאי רק על זה אבל היכא דהתחיל בשבת כמו דאסור מלאכת ממילא בשבת ה"ה בחול. אך יותר נראה כמו"ש לעיל דעל חול אין שום סברא לאסור מלאכה אפי' בידים כיון דאמרה התורה ששת ימים תעבוד ועשית "כל" מלאכתך נראה דכל המלאכות מותרין בחול אפי' אותו שהתחיל בשבת וא"כ מוכרח מזה דלא משכחת לה חיובא דשבת ע"י מלאכות שעושה בחול וכדברינו הנ"ל

ופירוש הירושלמי דהלכה ו' לולא דמסתפינא הייתי אומר דהנה לכאורה הלשון אלו עשה כן בשבת "שמא אינו אסור" אין לו ביאור כלל דמה שייך לשון אסור על מה שכבר נעשה ואם כוונתו על חיוב הו"ל לפרושי. לכן נראה דכוונת הירושלמי דב"ה מוכיחים דאם התחיל במלאכה בע"ש הו"ל כאלו נגמר ג"כ דאטו אם יעשה כן בשבת ויהי' נגמר במוצ"ש לא יהי' אסור משום מעשה שבת דאסור מדרבנן לכו"ע משום שלא נגמר בשבת ויהי' דינם כפירות שיצאו חוץ לתחום וחזרו שאינן אסורין משום מעשה שבת כיון דלא נשתנו בגופן ה"נ נימא כן כיון שלא נשתנו בשבת לא יהי' אסורין זה וודאי אינו דנראה פשוט דהוי בכלל מעשה שבת כיון דע"י עמידתו בשבת אצל האש נשתנו במוצ"ש הוי בגדר מעשה שבת וה"ה דבע"ש הו"ל כאלו נגמר בערב שבת וידעתי כי הדברים דחוקין להעמיס אותם בלשון הירושלמי ויותר מרווח לומר הפירוש בירושלמי בפשיטות. אך כבר כתבתי שהוא נגד הסברא דבחול יהי' חייב על מלאכת שבת ויהי' משכחת לה איסור מלאכה בחול

והנה עתה זרח השמש והאיר המזרח בספר אגלי טל מאת כבוד קדושת אדמו"ר רשכב"ה אב"ד מסאכטשאוו שליט"א. וראיתי במלאכת זורע הביא דברי הגאון בעל חלקת יואב שליט"א שרוצה ג"כ להכריח מירושלמי הנ"ל דין זה דאם נגמר במוצ"ש חייב ומרן שליט"א כתב ג"כ שאין הסברא נותנת כן ופשיט לי' להיפך ודברי הירושלמי מפרש לי' לענין איסור. ושמחתי