כלי חמדה שמות רי

שתי מצות בכוס אחד וכתב דמיירי באין לו אלא כוס אחד

אמנם לענ"ד קשה קושי' גדולה לשיטת הר"מ ז"ל דמדייק דדוקא בשתי מצות של תורה אין עושין על כוס אחד א"כ קשה בסוגיא דפסחים (דף ק"ב ע"ב) דמקשינן על ר"ש דס"ל דאין אומרים שתי קדושות על כוס אחד והא תניא הנכנס לביתו במוצ"ש מברך על היין וכו' ואם אין לו אלא כוס אחד מניחו לאחר המזון ומשלשלן כולן לאחריו וקשה הא מבואר לקמן (דף ק"ה ע"ב) דהברייתא מיירי כשכבר הבדיל בתפלה עיי"ש ולפי"ז נהי דצריך הבדלה על הכוס ג"כ הוא רק מדרבנן דמה"ת כבר יצא בהבדלה בתפלה וא"כ שוב ל"ה שתי מצות דאורייתא על כוס אחד ול"ש בזה אין עושין מצות חבילות חבילות ובאמת קושי' זו בלא"ה קשה על הר"מ ז"ל דאפי' א"נ דמיירי דעדיין לא הבדיל בתפלה מ"מ מה תירץ הגמ' אין לו שאני ומותר לומר שתי מצות על כוס אחד הא יש לו עצה להתפלל ולהבדיל בתפלה ושוב לא יהי' איסור לברך שתי מצות על כוס אחד כיון דהבדלה לא יהי' דאורייתא

ולכאורה עלה בדעתי דרך פילפול דהנה ראב"י ס"ל בפסחים (דף קי"ז ע"ב) דצריך להזכיר יציאת מצרים בקידוש היום ויליף לה מגז"ש וכבר כתבו הפוסקים דהוא מגז"ש גמורה ואינו יוצא מה"ת ידי קידוש אם לא שיזכיר יצ"מ. ועיין בספר המצות להר"מ ז"ל מצוה קנ"ה נראה מד"ק דה"ה בהבדלה צריך להזכיר יצ"מ. וא"כ י"ל דהסוגיא אזלא אליבא דראב"י ולכן מקשינן שפיר מהא דמשלשלן כולן לאחוריו דלא יצא ידי הבדלה בתפלה מה"ת משום דאין בה זכר ליציאת מצרים אמנם הר"מ ז"ל להלכה דס"ל דלא כראב"י כמו"ש הפוסקים שפיר פסק סתמא דמברך ברהמ"ז ואח"כ מבדיל כיון דבטח התפלל מקודם וא"כ ל"ה שתי מצות של תורה והא דכתב הר"מ ז"ל דצריך לקדש על כוס שני היינו בלא התפלל עדיין ולא אמר קידוש היום בתפלה. ועפי"ז ארווחנא מה שיש לתמוה על הר"מ ז"ל שכתב בפשיטות דצריך לקדש על כוס שני וכללא כייל דאין אומרים שתי קדושות על כוס אחד ולא גילה לן כלל דזה דוקא ביש לו אבל באין לו אלא כוס אחד מותר לברך ברהמ"ז ולקדש על כוס אחד אמנם להנ"ל א"ש כיון דהר"מ ז"ל מפרש הטעם דשניהם מצות של תורה הן א"כ ממילא לא משכחת לה אין לו כלל כיון דיכול להתפלל וממילא יהי' אח"כ הקידוש רק דרבנן כמו"ש כל הפוסקים לדידן דלא קיי"ל כראב"י

אך כ"ז רק לפילפולא אמנם לקושטא דמילתא אין זה מספיק כלל בדעת הר"מ ז"ל. א) דמה פיסקא דרישא בברהמ"ז והבדלה איירי בכשכבר התפלל וסיפא קידוש וברהמ"ז בלא התפלל עדיין. ב) קשה טובא על לשון הר"מ ז"ל דנראה מדבריו דרק במצות של תורה אין אומרים שתי מצות על כוס אחד דא"כ מה יענה לקושית הגמ' פסחים הנ"ל דמקשינן מיקנ"ה ויקנה"ז דמבואר דמקדש ומבדיל על כוס אחד לפי"מ דמבואר בהרב המגיד ז"ל בריש פרק כ"ט משבת דקידוש דיו"ט הוא רק דרבנן לכ"ע א"כ מאי מקשה הגמ' הא לדעת הר"מ ז"ל כיון דאינן מצות של תורה ל"ש בזה כלל הך דינא דאין אומרים שתי קדושות על כוס אחד. ויותר קשה הא התם סתמא מיירי ג"כ לאחר התפלה ובלא"ה שתיהם הם ג"כ מדרבנן

לכן הי' נלענ"ד לעיקר כדעת הראב"ד ז"ל בשיטת הר"מ ז"ל דנראה דאינו חולק על הר"מ ז"ל רק דמפרש דברי הר"מ ז"ל בברהמ"ז והבדלה היינו באין לו וס"ל להר"מ ז"ל דהא דמפלגינן בגמ' בין יש לו לאין לו היינו רק אם אין שניהם של תורה דבזה י"ל דבאין לו לא גזרו חז"ל ומותר גם לברך הדרבנן על כוס שמברך הדאורייתא אבל אם שניהן של תורה אין נפ"מ כלל בין יש לו לאין לו לכן בסיפא