כלי חמדה שמות רה

סברא שיפקעו נשים מחיובן הקדום וזה נכון מאד

אמנם מלבד זה עיקר הדבר שכתב הגאון בעל פנים יפות ז"ל דנשים לא היו בכלל ממלכת הכהנים ולא היו ראוין לעבודה אינו מוסכם לענ"ד. ואקדים בזה מ"ש בחידושי למנחות (דף י"ט ע"ב) בהא דמבואר שם דתני' ברית מלח עולם הוא שתהא ברית אמורה במלח דברי ר"י ר"ש אומר נאמר כאן ברית מלח עולם ונאמר להלן ברית כהונת עולם כשם שא"א לקרבנות בלא כהונה כך אי אפשר לקרבנות בלא מלח וברש"י ז"ל ד"ה ברית אמורה במלח שלא תפסוק מקרבנות. בין לר"י בין לר"ש ליכא מידי אלא משמעות דורשין עכ"ל. וכתבנו בחידושי בזה"ל לכאורה יש להעיר על הלשון כשם שא"א לקרבנות בלא כהונה. הא אפשר לקרבנות בלא כהונה בבמה דכשירה בזר וא"כ בתוה"ק בשעה שנאמר ברית כהונת עולם הי' אפשר לקרבנות בלא כהונה אח"כ כשהותרו הבמות בי"ד שנה של כיבוש וחילוק

והנה לכאורה עלה בדעתי דבאמת מליחה ל"צ אלא במזבח שבמשכן ומקדש אבל בבמה א"צ מליחה בקרבנות. וראי' לזה דהרי ר"ש יליף חיוב מליחה מזה שא"א לקרבנות בלא כהונה ה"ה א"א לקרבנות בלא מלח וכיון שזה שא"א לקרבנות בלא כהונה הוא רק במקדש ה"ה קרבנות בלא מלח אסורין רק במקדש. וא"כ א"ש דברי ר"ש בפשיטות שבאמת כוונתו ללמד על מזבח שצריך מליחה ויליף שפיר כשם שא"א למזבח שבמשכן בלא כהונה ה"ה דא"א בלא מלח ובבמה באמת כשירה בזר וא"צ מלח ג"כ וגם לר' יהודה דיליף לה מברית מלח עולם ג"כ אינו נשמע אלא במקום שצריך כהונה דהרי הך קרא נאמר גבי מתנת כהונה וא"כ אף דר"י דרש לי' לענין מליחת הקרבנות מ"מ לא נשמע אלא היכא דצריך כהונה ואפי' לפי דעת ר"ת ז"ל בתוס' ד"ה הרי מלח שגורס מלת ברית ונפקא לי' מקרא דלא תשבית מלח ברית אלקיך מעל מנחתך מ"מ כיון דר"י בעצמו ס"ל דמנחה אינה קריבה בבמה כמבואר במשנה דזבחים (דף קי"ג ע"א) א"כ אינו ראי' על במה שתהי' צריכה מלח וכן מוכרח מדברי רש"י ז"ל הנ"ל שכתב שאין נפ"מ כלל בין ר"י ור"ש אלא משמעות דורשין וקשה הא לר"ש פשיטא דבבמה א"צ מלח וא"כ איכא נפ"מ להלכה אלא וודאי כדאמרן וכנראה שזה כוונת רש"י ז"ל להזהיר זה

אמנם לאחר העיון נראה כוונה אחרת בזה בדברי ר"ש במה שאמר דא"א לקרבן בלא כהונה דהנה באמת במ"ת נבחרו כל ישראל להיות כהנים ורק אח"כ בחטא העגל ניטלה הכהונה מישראל וא"כ י"ל דלא ניטלה הכהונה מהם אלא לענין עבודה במקדש דבמקדש עבודה רק בכהנים אבל בבמה בזמן שכשר להקריב בבמת יחיד גם כל ישראל כשרין להקריב מצד קדושת כהונה שיש עליהם והם בכלל ממלכת כהנים ויש להביא ראי' לזה מהא דצריך קרא להכשיר בבמה זר ומחוסר בגדים וקשה הא כיון דזר כשר ממילא ידעינן דמחוסר בגדים ג"כ כשר וכן להיפך ע"כ כיון דדרשינן דמחוסר בגדים. כשר ממילא ידעינן דגם זר כשר דהרי גם כהנים כשאין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם. והראו לי התלמידים בספר שנדפס מחדש בשם הר המורי' בפ"א מהלכות בית הבחירה (דף ו' ע"א) שהרגיש בזה וכתב לתרץ דהו"א כי תרתי לריעותא אינו כשר בבמה עיי"ש. ואיני יודע מה קאמר כיון דגם כהן מחוסר בגדים הוא בכלל זר א"כ אמאי הוי בכלל תרתי לריעותא. אמנם העיקר נראה בזה כדאמרן דהא דזר כשר בבמה אין הטעם משום דבמה ל"צ כהונה אלא משום דבבמה כל ישראל כשרין לכהונה וא"כ שפיר הוי ס"ד דיהי' צריך בגדים בבמה וזה נכון מאוד

ויש לפרש בזה מה דפליגי בירושל' דמגילה פ"א הי"א אי אשה כשירה בבמה