כלי חמדה שמות ר

איש ממקומו ביום השביעי ואעפי"כ גם נשים מוזהרות מהיקשא וזה בנין אב לכל התורה אפי' אם נאמרה בלשון זכר גם נשים מוזהרות. ומה שנראה בזה לאחר העיון בהבנת דברי הגמ' הקדושה בהקדם מה שיפלא על מחלון וכליון שנשאו נשים נכריות ועברו על לאו דלא תתחתן בם ובפרהסי' בא"י ואלימלך הי' שופט וכבר נתעוררו בזה המפרשים

ונראה לפי"מ שכתב הגאון בעל פנים יפות ז"ל דבגר תושב ליכא לאו דלא תתחתן מה"ת א"כ נראה פשוט דוודאי כשנשאו אותם מחלון וכליון גיירו אותם עכ"פ שיהיו בכלל גר תושב שיקבלו עליהן ז' מצות ב"נ בפני שלשה וכיון שכן שוב לא הי' לאו דלא תתחתן וז"ב ומוכרח

ומעתה נראה עפי"מ דמבואר לקמן (דף מ"ח ע"ב) וינפש בן אמתך והגר זה גר תושב וברש"י ז"ל דגר תושב קיבל עליו שלא לעבוד עכו"ם ומחלל שבת כעובד עכו"ם א"כ גם גר תושב מוזהר על חילול שבת מ"מ בלאו דתחומין אינו מוזהר לפימ"ש המרדכי בהגהות למס' עירובין דאין אדם מצווה שלא תצא בהמתו חוץ לתחום דאף למ"ד תחומין דאו' מ"מ כרת לא מחייב עכ"ל וביאור דבריו כתבו האחרונים ז"ל דאע"ג דאזהרה רחמנא על שביתת בהמתו היינו רק ממה שאיסורו משום מלאכה אבל תחומין נהי דהוא דאורייתא אבל אין איסורו משום מלאכה מדלא מחייב עלי' כרת ולכן ל"ש בזה איסור שביתת בהמתו

ומעתה נראה דה"ה בגר תושב כיון דכ"ז דמוזהר על השבת הוא משום דמחלל שבת כעובד עכו"ם א"כ זה דוקא מה שאסור משום מלאכה דבזה מיקרי מחלל את השבת והוי כעכו"ם משא"כ תחומין דהוא אינו משום מלאכה אינו כעובד עכו"ם. וא"כ א"ש מאוד דברי נעמי לרות כיון דגם קודם גירות היתה מוזהרת על שבת מצד דמחלל את השבת כעובד עכו"ם א"כ עתה כשתגייר לא נוסיף לה איסור חדש כ"א תחומין שע"ז גר תושב אינו מוזהר כיון דבתחומין ל"ש דמחלל שבת כעכו"ם ובזה א"ש דלא אמרה לה לאו דמחמר דנראה פשוט דלדעת רש"י ז"ל דגר תושב מוזהר על השבת ה"ה דמוזהר בלאו דמחמר דהרי לאו דמחמר איסורו משום מלאכה כמו שמפורש בתוה"ק לא תעשה מלאכה אתה ובהמתך והא דאין בו מיתה היינו משום דלא עשה המעשה בעצמו כ"א בצירוף בהמתו אבל זה ברור דאיסורו משום מלאכה וממילא המחלל שבת בלאו דמחמר הוי כעובד עכו"ם. וכן מבואר ברש"י יבמות (דף ו' ע"ב) ד"ה וכ"ת שאני לאווי דשבת דחמירי וא"כ גר תושב מוזהר בלאו דמחמר ולכן לא אמרה לה אלא איסור תחומין דהוא איסור שנוסף לה ע"י הגירות. אך לכאורה יש לעיי' עוד דלא אמרה לה איסור דשביתת בהמתו דהוא קיל יותר מתחומין דאינו אלא בעשה

וגם נראה פשוט דגר תושב אינו מוזהר על שביתת בהמתו וא"כ נוסף לה איסור דשביתת בהמתו ונראה מזה לפשוט מה שנסתפק הגאון רעק"א ז"ל אי נשים מצוות בעשה דשביתת בהמתו כיון דהוי מצ"ע שהזמ"ג. וא"נ דאינן מוזהרות על זה א"ש מאוד דלא אמרה לה כ"א איסור תחומין דעל עשה דשביתת בהמתו גם היום אינן מוזהרות דנשים פטורות ויש להאריך עוד בכ"ז ואכ"מ

ומה שנראה לפרש כוונת הגמ' בדרך דרוש דהנה לכאורה יש להתבונן אם כוונת הגמ' כפשטא דקאי רק על תחומין דשבת מה זה שהשיבה לה כאשר תלכי אלך אטו היא משועבדת לה שלא תלך אלא בתחומין שלה הלא כל אדם יש לו תחומין שלו ואם כי יש לדחוק כמובן אבל הדבר קשה. ועוד קשה למ"ד תחומין לאו דאורייתא. ועוד אמאי אמרה לה בראשונה איסור תחומין דוקא

לכן נראה בביאור הענין עפי"מ דשמעתי אומרים בשם כבוד אדמו"ר הגאון הקדוש זצוקללה"ה מגור שאמר לפרש דברי