כלי חמדה שמות קצג

עצם שיב"מ דמנ"ל ללמוד מפסח שני דלא נימא עדל"ת בראשון וע"ז הקשו בתוס' דכ"ש הוא דמאי בפ"ש דא"א להפקיע עשה דפסח אמנם הלאו דשבירת עצם ישנו בשאלה ואעפי"כ אמרי' דאין עדל"ת א"כ מכ"ש בפסח ראשון דגם העשה אפשר להפקיע בוודאי אינו דוחה מצד דל"ה בעידנא וזה נכון לפילפולא: פרשת בשלח

א) (ט"ז-כ"ז) ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו. עי' בספורנו שכתב בזה"ל ללקוט וזה הי' חילול שבת בלי ספק אם הי' מלקטים הדבר ממקום גידולו כמאמרם ז"ל האי מאן דעקר כשותא מהוזמי והוגי חייב משום תולש עכ"ל. מבואר מדבריו הקדושים דבר חדש דמן נקרא גידולי קרקע ובלקיטתו חייב משום תולש

ולכאורה עלה בדעתי להביא ראי' לדבריו שעפי"ז יתיישב לן מה שהקשה הגאון בעל רביד הזהב ז"ל על סתירת דברי הבבלי וירושלמי דבגמ' דילן ילפינן מבשל מבישול סממנים שהי' במקדש ובאמת אופה לא הי' במשכן כלל אמנם בירושלמי דביצה יליף דבישול ואפיי' הוי מלאכה מהא דקאמר משה לישראל במן את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו מבואר דאפיי' ובישול אסור בשבת. ובאמת צ"ע דבגמ' דילן לא יליף כלל לאסור אפיי' ובישול מהאי קרא. אמנם א"נ כדברי הספורנו דמן הוי גידולי קרקע י"ל בטו"ט דהנה בספר נשמת אדם במלאכת טוחן תמה על התה"ד דס"ל דכמו דקיי"ל דאין דישה אלא בגידולי קרקע ואין עימור אלא בגד"ק ה"ה דאין טחינה אלא בגד"ק. א"כ נימא דה"ה המבשל בשר לא יתחייב דאין בישול אלא בגד"ק ועיי"ש שמכח זה רוצה לחדש בזה כלל חדש

אמנם באמת לא קשה מידי ואשתמיט לי' כיון דהא דבישול הוי מלאכה נלמד מבישול סממנים ובהם הי' חלזון ותולעת שני דלא היו גד"ק כמבואר בשבת (דף ע"ה ע"א). וא"כ מוכרח להדיא דיש בישול אפי' שלא בגד"ק. וז"ב ואמת

ומעתה י"ל עפמ"ש הגאון רעק"א ז"ל בתשו' להכריח מדברי הירושלמי דס"ל דרקק והפריחו הרוח חייב משום זורה דע"כ ס"ל לירושלמי דיש דישה שלא בגד"ק דא"נ דאין דישה אלא בגד"ק א"כ ה"ה דאין זורה אלא בגד"ק. ומעתה א"ש דהירושלמי לשיטתו דלא בעי דוקא גד"ק ואפי' אם לא מצאנו מלאכה זו אסורה אלא בגד"ק מ"מ לא ילפינן מיני' שצריך דוקא להיות גד"ק שפיר ילפי ממן לאסור אפייה ובישול דא"ל דילמא דוקא גד"ק אסור באפיי' ובישול דהירושלמי ס"ל להלכה דאין לחלק בין זל"ז אמנם גמ' דילן דקיי"ל להלכה דמלאכה אשר לא מצאנו אלא בגד"ק לא נוכל להוכיח מזה איסור שלא בגד"ק כמו בדישה וטחינה וזורה שפיר הוכרחו ללמוד מבישול סממנים דמזה נשמע דיש מלאכת בישול אפי' שלא בגד"ק משא"כ ממן לא נשמע זאת כיון דהוי גד"ק והו"א דמבשל בשר אינו מחויב וזה נכון בעזהשי"ת וראי' לדברי הספורנו דמן הוי גד"ק

איברא דעיקר דברי הספורנו דחייב במן משום תולש לכאורה יש לעיי' מדברי התוס' ביצה (דף ב' ע"ב) בד"ה והי' ביום הששי שכתבו שיש בזה מדרשות חלוקות אי המן ירד ביו"ט ולהנ"ל הוא מוכרח דהמן לא ירד ביו"ט לפמ"ש התוס' (בדף ג' ע"א) בד"ה גזירה שמא