כלי חמדה שמות קפז

בן נח וא"כ ע"כ דרש"י ז"ל קאי על פסח דורות וא"כ יפה הקשה הרמב"ן ז"ל

ובאמת כאשר נדקדק בדברי רבינו הרמב"ן ז"ל שזכרנו בראשית דברינו שמנה המצות דמיד ולדורות השמיט דין תושב ושכיר ואולי בכוונה עשה זאת להורות שמצוה זו לא נאמרה מיד כי אם לדורות. איברא דא"א לומר כן דהרי באמת מבואר במכילתא פלוגתת ר"י ור"י אי נאמרה רק על פסח מצרים או שנאמרה על לדורות ג"כ עכ"פ פשיטא להו לתרווייהו דנאמרה מיד ג"כ וא"כ צריך לפרש שיהי' א"ש על פסח מצרים ג"כ ונראה פשוט דרש"י ז"ל ס"ל דאפי' גר תושב שאינו עובד עכו"ם כלל ומקיים שבע מצות ונימול ג"כ מ"מ אם אינו מדבק עצמו להיות מכלל ישראל וללכת עמהם באשר ילכו ולא קיבל עליו מצות עשיית הפסח בכל ענין כמו בישראל אסור באכילת הפסח וזה הוא תושב ושכיר של פסח מצרים וז"ב לענ"ד בדעת רש"י ז"ל:

ויש להעיר בזה על מה שראיתי זה מקרוב ממש בספר מלבושי יו"ט בקונטרס זכרון מרדכי להגאון החריף מוהר"י הכהן מווארשא שכתב לתרץ דברי רש"י ז"ל לקמן בקרא דכל ערל לא יאכל בו שמפרש דערל היינו ערל שמתו אחיו מחמת מילה דא"א לומר דהוא מומר לערלות דא"כ הוי בכלל בן נכר ותמה המזרחי ז"ל הא אנן קיי"ל דמומר לדבר אחד אינו מומר לכל התורה כולה וא"כ אמאי יהי' מומר לערלות בכלל בן נכר וכתב הגאון שיחי' דכוונת רש"י ז"ל על פסח מצרים דאז לא היו נבדלין מבני נח אלא במצות מילה לבד וא"כ כשהוא מומר לערלות הוי באמת מזמר לכל התורה שזה היתה כל התורה במצרים וא"כ שפיר מכריח רש"י ז"ל דע"כ הך ערל פירושו ערל שמתו אחיו מחמת מילה אלו דבריו ודפח"ח

אמנם לדברינו נראה דז"א דגם בפסח מצרים לא הי' מילה כל התורה שנבדלו ישראל בזה מן האוה"ע. וראי' ברורה לזה דהרי אפי' מי שקיבל עליו שלא לעבוד עכו"ם ונימול ג"כ הי' אסור לאכול את הפסח כמוכרח מקרא דתושב ושכיר וא"כ ע"כ דמילה לא היתה הגבול בין ישראל לב"נ וכן יש להכריח לפי דעת המהרש"א והמל"מ ז"ל דס"ל דלתירוץ הראשון בסנהדרין (דף נ"ט) על מה דמקשינן בגמ' והרי מילה שנאמרת ולא נשנית ואעפי"כ נוהג בבני ישראל ולא בב"נ ותרצינן בתירוץ הראשון התם איצטריך לביום ואפי' בשבת וכתבו המהרש"א והמל"מ דלפי"ז קודם מתן תורה היו חייבין כל ב"נ במצות מילה ועיין בספרי בקונטרס לדיני ב"נ אות מ"ט ובקונטרס אחרון שהבאתי כן מדברי רבינו יונה ז"ל וכן נראה קצת דעת רש"י ז"ל שם וא"כ לפי"ז מבואר דמילה קודם מתן תורה לא הי' ההבדל כלל בין ישראל לב"נ דגם ב"נ היו חייבין במילה וע"כ צ"ל דהי' מצות אחרות שהיו נבדלין ישראל מב"נ ובאמת הי' גה"נ לר"י דרק לבני יעקב נאסר וכן נצטוו באיסורי עכו"ם אפי' איסורי הנאה במאמר משכו כמו שאמרו חז"ל משכו ידיכם מע"ז וכן מצות קידוש החודש שהיתה המצוה הראשונה והעיקרית לישראל שיה תלוי' קידוש החודש בב"ד וכל המועדות יהיו תלויין קידוש ב"ד וכבר הארכנו בדרושים לבאר שזה הי' מצוה הראשונה מפני שהוא יסוד ועיקר לישראל לקבלת התורה שבע"פ כמו שדרשו חז"ל אתם אפי' שוגגין ובזה תליא פסח ויוה"כ וכל המועדות ומזה ילפינן לכל התורה שתליא בב"ד כמבואר ברמב"ן ז"ל בספר המצות שורש א' ובחידושיו על התורה בפ' שופטים בדין זקן ממרא עיי"ש

לכן נראה שאין זה כוונת רש"י ז"ל ודרך פילפול יש להוכיח כן שעיקר פירוש רש"י ז"ל להכריח דערל היינו שמתו אחיו מחמת מילה דאל"כ נשמע מב"נ ע"כ דקאי על פסח דורות ולא על פסח מצרים. דהנה המהר"ל ז"ל בספר