כלי חמדה שמות קפה

הנ"ל דמה קשי' לי' בזה כיון דאמרי' דהפירוש בירושלמי דבעצם הרי הוא עבדו ואי דקנאו רק למעשה ידיו כ"ז שלא נימול הא בזה גילתה התורה דמעכב את האדון מאכילת פסח אע"ג דקודם מילה אין לו בו קנין הגוף לדעת הר"מ ז"ל וזה פשוט וברור אך באמת גוף הדבר הוא שקשה לדעת הר"א ז"ל ודעימי' הסוברים דגם קונה עכו"ם לא קני לי' קנין הגוף קודם מילה וטבילה וכ"ז שלא נימול לא קני לי' רק למעשה ידיו אמאי מעכבו מאכילת הפסח כיון דבאמת אינו שלו כלל ונראה שדעת דב אתאי והר"מ ז"ל דכיון דקנה אותו ע"מ למולו ושיהי' קנוי לו קה"ג ויהי' דינו כישראל נהי דעתה כ"ז שלא מל א"ע אינו קנוי לו קה"ג מ"מ ע"ז עצמו הזהירה התוה"ק שצריך שיגייר את עבדיו ואת שפחותיו קודם הקרבת הפסח וז"פ ומוכרח לדעת ר"א והר"מ ז"ל. אמנם בזה יפה כתב מעכת"ה שהר"מ ז"ל לא הזכיר דברי הירושלמי הנ"ל מפני שפסק כהמכילתא דעבד איש בא למעט עבד קטן ויש עוד להאריך בענין זה ולא נפניתי כעת אך להראות שחביבין עלי שמעתתא דרב כתבתי דברים אלו והי' זה שלום מאת הדוש"ת וכו'. ע"כ תשובתי להגאון המנוח ז"ל תנצבה"ח

והנה עתה בסדרי הדברים לדפוס הודעתי צערי לרבים ממופלגי תורה דפה עירנו יצ"ו מה שנתקשיתי בד' הרשב"א ז"ל וחפשו בספרים ומצא כבוד ידידי הרבני החריף מו"ה מרדכי מענדיל נ"י מפ"ק בספר קהלת יעקב להגאון מוהרי"ט אלגזי ז"ל אות רנ"א הביא חקירת הרב פני משה ז"ל הנ"ל ופשיט לי' כן מדברי הרשב"א הנ"ל ועיי"ש באריכות דבריו הקדושים שהרגיש בכל דברינו הנ"ל. אמנם לקושטא דמילתא נראה עיקר כדעת הרב מחנה אפרים ז"ל. ומדברי הרשב"א ז"ל והירושלמי אינו ראי' דגם לדברי הפני משה הדבר רחוק מאוד שיהי' צריך קרא דאינו מעכב מאכילת הפסח כיון דלא משכחת לה שיהי' צריך גט שיחרור אלא כשכבר נימול ואז אין לו מה שיעכב וכמו"ש לעיל לכן נראה יותר כמו"ש הגאון הנ"ל דפירוש הרשב"א והירושלמי היינו אפי' אם אין לרבו רשות עליו מחמת אונס כגון שברח העבד וא"י לעבוד עמו אבל כשמפקירו בעוד שלא נימול לשם עבדות כיון דהוא נכרי גמור ל"צ גט שיחרור. ובאמת עפי"ז יתפרשו דברי הר"מ ז"ל ברווחא כיון דדרשת המכילתא א"ש בפשיטות לכן לא פסק כהירושלמי ועיי' בקהלת יעקב שם שכתב ג"כ בדעת הר"מ ז"ל דמשום דרשת המכילתא לא פסק כדברי הירושלמי כיון שקשה לומר שיהי' צריך גט שיחרור אח"כ ולענ"ד בלא"ה הדבר קשה לשמוע כנ"ל. ואבקש מאוד מאת המעיי' שיעיין במתינות בענין זה בדברינו ובדברי הרב מהרי"ט אלגזי ז"ל כי קצרנו וסמכנו על המעיין שיבין הדבר לאשורו

ויש להאריך עוד הרבה בזה ואכ"מ כי לא באתי בזה אלא לבאר פשטן של כתובים אי מצי קאי על פסח מצרים כדעת רש"י והרמב"ן ז"ל

ד) ונשיב לענין שהתחלנו בו והנה אחר שביארנו מה שיש לפלפל בקרא דכל עבד איש נבוא לבאר קרא דתושב ושכיר לא יאכל בו אי קאי על פסח מצרים או על פסח דורות והנה זה לשון רש"י ז"ל תושב ושכיר זה העכו"ם ומה ת"ל והלא ערלים הם ונאמר כאן ערל לא יאכל בו אלא כגון ערבי מהול וגבעוני מהול והוא תושב או שכיר עכ"ל. והנה מקודם נבאר מה דלכאורה קשה לנו על רש"י ז"ל שהקשה ת"ל דפסולים מצד ערלים הא י"ל דוקא ישראל דמחויב במילה פסול לאכול בו כשהוא ערל משא"כ ב"נ דאינו חייב במילה אינו אסור לאכול הפסח כשהוא ערל ונראה דרש"י ז"ל לשיטתו דערל היינו שמתו אחיו מחמת מילה א"כ ג"כ פטור ממילה ואעפ"כ אסור באכילת פסח וע"כ שאין הטעם מפני שאינו מקיים מצות