כלי חמדה שמות קעט

בע"כ דגדול יש לו דעת עצמו ושוב אינו ברשות האב למולו בע"כ לכן אינו מעכבו מלאכול את הפסח [ועיי' בפרשת לך לך מ"ש שם בדברי רש"י ותוס' ור"מ ז"ל ולפמ"ש כאן יש לפלפל הרבה במ"ש שם ונאמר דזה סברת רש"י ז"ל דבבן גדול כיון דגם בישראל שמחויב במילה אין על האב חיוב למולו בע"כ א"כ ה"ה בגר הבא להתגייר אף אם בניו הם ודו"ק היטב כי קצרנו וסמכנו על המעיי' כי הענין עמוק מאוד ואכ"מ] ואין להקשות לפמ"ש דהקרא דכי יגור אתך גר קאי על פסח מצרים והמול לו כל זכר כפשטא א"כ איך נפרש אותו בפסח דורות ז"א דהרי לאחר מתן תורה גר שנתגייר כקטן שנולד דמי וא"כ ע"כ דלאחר מתן תורה יתפרש הקרא על מילת עבדיו וזכריו שנולדו לו אח"כ בהיותו ישראל כיון דהבנים שהיו לו קודם לכן אינן בכלל זכריו כיון דנפקע הקורבה אמנם מזה שכתבה התוה"ק הדין גבי גר נראה כדברי רש"י ורמב"ן ז"ל דקאי על פסח מצרים ומתפרש הקרא כפשטא ודו"ק היטב בזה

אמנם יש לעיי' בזה עפמ"ש הגאון חת"ס ז"ל חיו"ד ס"א וביותר ביאור בסי' ש' לתרץ קושית הג' בעל שאילת יעב"ץ ז"ל שהקשה דר' יוסי סותר משנתו דבמסכת יבמות (דף מ"ו ע"ב) ס"ל לר"י דגר שאמר מלתי ולא טבלתי אין מטבילין אותו משום שמל שלא לשמה ובמס' ע"ז (דף כ"ז ע"א) אמר ר"י וכי היכן מצאנו מילה לשמה וכתב ע"ז הגז"ל דאפי' ריח קושי' אין כאן דוודאי עכו"ם שרוצה ליכנס לדת וברית קודש ע"י מילה כאבותינו שנכנסו לברית ע"י מילה זה צריך לשמה ומזה מייתי ר"י ביבמות אבל אנחנו עם קודש שכבר נכנסנו בברית ואין המילה אלא מצוה אחת מתרי"ג מצות ל"ש בזה ענין לשמה כלל רק אם הנימול או האב צריך שיכוין זה תליא במצ"כ. אלו דברי קדשו והם דפח"ח

אמנם צ"ע גדול על הגאון ז"ל שלא כתב לבאר כלל דברי הגמ' דמסכת ע"ז דהרי איתא התם דר"י ס"ל דצריך מילה לשמה אפי' במילת ישראל ואמרינן דר"י נפקא לי' מדכתיב וכי יגור אתך גר ועשה פסח לה' המול לו כל זכר דרשינן הך לה' על המול ג"כ דצריך מילה לשם ד' והיינו מילה לשמה ור' יוסי ס"ל דהך לד' קאי על פסח אבל מילה ל"צ לשמה וקשה אמאי לא השיב לו ר"י דאינו ראי' מהך דצריך מילה לשמה כיון דקאי על פסח מצרים ומיירי בגר הבא להתגייר לכן צריך שימול בניו לשם ד' אבל לדורות ל"צ מילה לשמה ונראה מזה דהגאון ז"ל הי' ס"ל כפירוש התוס' יבמות הנ"ל דקאי על הבנים שנולדו לו אח"כ בהיותו ישראל אמנם לדעת רש"י ז"ל כמו שביארנו הדברים א"כ הדרא לדוכתא קושית הג' יעב"ץ ז"ל דהרי נראה מזה דר"י ס"ל במס' ע"ז דאפי' במיל עכו"ם א"צ לשמה. אמנם לקושטא דמילתא אין מזה קושי' על הגז"ל דהרי מסברא נראין נכונים דברי הגז"ל דיש לחלק בין מילת ישראל ובין מילת עכו"ם הבא להתגייר וא"כ צ"ע מ"ט דר"י דיליף מקרא זה דגם מילת ישראל צריך לשמה לדעת רש"י ז"ל וע"כ צ"ל כיון דקרא זה קאי מיד ולדורות כמוש"ל ולדורות הכוונה ע"כ על בניו שיולדו לו בהיותו ישראל וא"כ אם נדרוש לד' על מילה הרי מוכרח דצריך מילה לשמה במילת ישראל ג"כ ולכן שפיר מוכרח ר"י לתרץ דלד' על פסח קאי

ובאמת בעומק העיון נראה להמתיק בדרך דרוש פלוגתת ר' יהודה ור' יוסי דר' יהודה דריש לד' על מילה ור' יוסי מתרץ האי בפסח כתיב שלכאורה אינו מובן אטו ר"י לא הוה ידע שזה כתיב בפסח רק דס"ל דדרשינן לד' על מילה ג"כ וא"כ מה השיב לו ר"י וגם טעמא דר' יהודה צ"ע לכאורה דמפקא לי' לקרא מפשטא ונראה לבאר הענין ויהי' מזה ראי' לדברי הגאון חת"ס ז"ל דהנה בפסח מצרים לא כתיב על הקרבה ושחיטה שיהי' לשם ד' רק על אכילת הפסח נאמר ואכלתם אותו