כלי חמדה שמות קעב

ואמרינן דהוא מעובר אע"ג דהוא רק מדרבנן מ"מ כיון דלא נתקדש הרי אינו יוצא מכשול מזה לענין חמץ כנ"ל והכא מיירי שהב"ד הגדול קידשו את החודש בשם ניסן ופליגי אם מהני קידוש שלהם אחר שעיברוהו ב"ד אחר ודוק היטב בכ"ז [ועיי' במרגניתא טבא על ס' המצות שורש א' שחתר הרבה לתרץ קושית התוס' עפ"ד הנ"ל ולא עלה בידו ולפענ"ד הדברים נכונים כמוש"כ בעזהשי"ת]

ועפי"ז יש לתרץ, דעת הרמב"ן ז"ל שנראה לכאורה סתירה במשנתו דבחידושיו על התורה בקרא דלאוהביו ולשומרי מצותיו נראה מבואר מדעתו ז"ל דס"ל דהא דקיי"ל דבשעת הגזירה ר"ל אפי' בערקתא דמסאני יהרג וא"י היינו אפי' באם רוצים לבטל בשוא"ת ג"כ דינא הכי ובמלחמות פ"ק דמגילה על הא דכתב הרי"ף ז"ל ויש גורסין הואיל ומסתכנין בה וכו' הביא הרמב"ן ז"ל שם דברי הירושלמי על זה תני במקום שמסתכלין בה קורין אותה בי"ד ר"י בעי אי במקום שהם מסכנין לא יקראו כל עיקר הא אין עליך לומר אלא כלשון האחרון שכתב רבינו יצחק ז"ל עכ"ל הרמב"ן ז"ל. וקשה לשיטתו דבשעת הגזירה אפי' בשוא"ת יהרג וא"י א"כ ל"ק קושית הירושלמי כלל דאי במקום שמסתכנין לא יקראו כל עיקר. שוב ראיתי בציון ירושלים להג' מלבוב ז"ל בירושל' שהרגיש ע"ד הירושלמי בזה אך לא הביא דברי הרמב"ן עה"ת דס"ל דגם בשוא"ת יהרג וא"י ומצאתי בדבריו קצת הערה ממ"ש בריש דברינו אך לא דרכינו דרכו וק"ל] ובאמת היא קושי' אלימתא לשיטת הרמב"ן ז"ל בפרט דנראה דעת הירושלמי דמקרא מגילה הוא מצ"ע של תורה ממש וכמו שהאריך בזה אדמו"ר גאון עוזינו הרה"ק מסאכטשאוו שליט"א בהשמטות לספר ביכורי שלמה ס"א אמנם עפ"י דברינו דהירושלמי סובר כשיטת הריטב"א ז"ל י"ל דכוונת הירושלמי אם במקום שמסתכנין בה אל יקראו כל עיקר והיינו שהב"ד לא יקדשו את חודש אדר כלל וא"כ ממילא לא יהי' פורים ולא יהיו חייבין בקריאת מגילה כלל וכמו"ש הריטב"א לענין יוה"כ וזהו פירוש נכון בעזהשי"ת

ג) אמנם מה דיש לעיין לשיטת הריטב"א ז"ל דהנה בחידושי נתקשיתי על דעת הר"מ ז"ל פ"ג מהלכות גירושין ה"ו דנראה מדבריו ז"ל דמפרש דלכן בכותב גט לאשה לכשאכנסנה אגרשנה דאינו גט דהוא משום כיון דעתה לאו אשתו היא אינו בכלל נכתב לשמה דלשמה לא מיקרי אלא אם בעת שעושה מעשה זו יש לה חלות וצורך הא בלא"ה אינו לשמה וקשה איך נפרנס משנה ערוכה דסוכה (דף ט') דאפי' לב"ש דס"ל דבעינן בסוכה עשוי' לשמה מ"מ אם עשאה לשמה אפי' מתחילת השנה כשירה עיי"ש וקשה אמאי כשירה לשמה בעושה סוכה בתוך השנה הא אז אינה חזי' כלל לסוכה וא"כ איך מיקרי עשוי' לשמה. אך באמת לק"מ עפמ"ש המגי' במל"מ שם דאפי' לפי דעת הר"מ ז"ל מ"מ במקדש אשה לאחר ל' ואח"כ כתב לה גט שיהי' חל לאחר זמן הוי בכלל לשמה דמחוסר זמן אינו חסרון וא"כ י"ל דגם במצוה כן הוא כיון דהוא רק מחוסר זמן אינו פוסל מצד שלא לשמה והוי בגדר לשמה וי"ל יותר דממקומו הוא מוכרע הרי כל עשיית הסוכה צריך שיהי' קודם יו"ט וא"כ ע"כ דאפי' קודם הזמן הראוי לצאת בו מיקרי עשוי' לשמה דהרי תמיד צריך לבנותה קודם יו"ט וע"כ מהאי טעמא דמחוסר זמן אינו חסרון ושפיר הוי לשמה. אמנם א"נ כשיטת הריטב"א ז"ל קשה טובא נהי דעשיית סוכה קודם לחג כשר מ"מ נימא דזה דוקא לאחר שנתקדש חודש תשרי דשוב אינו אלא מחוסר זמן גרידא ושפיר הוי לשמה משא"כ בעושה סוכה בתוך השנה כיון דצריך קידוש ב"ד שיקדשו את חודש תשרי ובלא"ה לא יהי' סוכות א"כ כמות שהוא עתה אינו ראוי לשם סוכת החג וא"כ איך הוי לשמה והיא קושי' גדולה על שיטת הריטב"א ז"ל: