כלי חמדה שמות קסז

לצורך עבודת השי"ת וזה הוא עיקר נתינת התורה לישראל שמורה לאדם שכל עניניו בגשמיות יתקדש לעבודת השם הן באכילה והן בשתי' ושינה ועמל הפרנסה הכל יהי' נתקדש בקדושת גבוה וממילא אין כאן שימוש הדיוט כלל ולכן מצות קידוש החודש היא המצוה הראשונה שנצטוו ישראל להורות זה היסוד דעיקר קבלת התורה הוא שישראל יהיו נעשין כלי שרת להקב"ה וזה רק ע"י שיתקדשו כל עניני עוה"ז בקדושת גבוה. וזה הוא ענין תורה שבע"פ שניתנה לחכמי הדור שבכל דור ודור לחדש בה ולתקן תקנות לצורך השעה וכמו שכתב הרמב"ן ז"ל דמהא דאתם ילפינן לכה"ת כולה. ולהנ"ל הכל הוא ענין אחד דע"י ישראל שהם כלי שרת כל מה שהם מקדשין הוא קדוש כמו"ש במדרש הנ"ל ועיי' בצל"ח בפתיחה למסכת ברכות שכתב לפרש עפי"ז את הסימן שאמרו חז"ל על תורה שבע"פ "זמן נקט" דהיינו מקדושת המועדים מוכח יסוד תורה שבע"פ ולפי דברינו ממצות קידוש החודש עצמה דהוא מכח שנעשו ישראל כלי שרת וע"כ דכל עניני הגשמיים הם תורה וזה רק ע"י כח תורה שבע"פ וא"כ זה הפירוש "זמן נקט" כנ"ל. ויש להרחיב הדיבור בזה ובדרוש הארכנו לבאר עפי"ז כמה ענינים ואין כאן מקומו: ועתה אעתיק בזה מה שכתבתי לח"א והוא בעומק הלכה במצות קידוש החודש וזה לשוני שם: שלום לך ידידי וחביבי וכו'

מכתבך הגיעני במועדו ומרוב הטרדות אשר סביב שתו עלי לא יכולתי להשיב לך עד כה ועתה באתי להשיב לך עד"ת אשר עוררתני לעיין בדברי הריטב"א ז"ל בחולין (דף ק"א ע"ב) ד"ה אלא אמר רבא גזירה הוי שהביא בשם התוס' שהקשו דאיך עקרו יוה"כ הא בשעת הגזירה אפי' אערקתא דמסאני יהרג וא"י וכתב בזה"ל ונ"ל דהא ל"ק דקידוש חדשים דב"ד עשה הוא ועל עשה יעבור ואל יהרג כדפרישנא בכמה דוכתי אלא א"כ למדת חסידות הוא כההוא דמצאנו בסוגיא ואפשר דהכא גזרו אומות העולם לב"ד שלא לקדשו דאין כאן יוה"כ עכ"ל. ותמהת ע"ז דהרי הלכה כר"א בר צדוק בר"ה (דף כ"ד) דאם אין הב"ד מקדשין אותו בזמנו הר"ז מעובר וא"כ מאי נ"מ בזה שלא קידשוהו ב"ד את החודש הא מ"מ יוהכ"פ הוא בעשרה בתשרי רק דהחודש הוא מעובר. ומדברי הריטב"א ז"ל נראה דאם אין הב"ד מקדשין את החודש אין כאן חודש תשרי כלל וממילא אין כאן יוה"כ והיא תימא. אלו דבריך היקרים

א) דע אהו' יד"נ שגם אני נתעוררתי על דברי הריטב"א ז"ל אלו שבאמת הם דברים חדשים מאוד ות"ל יש לי לישא וליתן בהם מאיזהו מקומן בש"ס ופוסקים וטרם נבוא לזה הנני להעתיק לך מ"ש בחידושי לבאר עיקר דברי הריטב"א ז"ל כאן שיש לי עיון בדבריו הקדושים ואח"כ נבוא לבאר עיקר חידוש דינו ז"ל מה שיש לבנות ולסתור בדה"ק

והנה מקודם נבאר סוף דברי הריטב"א ז"ל מ"ש בזה"ל ואפשר דהכא גזרו אוה"ע לב"ד שלא לקדש את החודש וכו' ולכאורה תמי' מאוד דלמה הוצרך לזה ת"ל כיון דאוה"ע גזרו לבטל יוה"כ נהי דזה א"א מצד דהוי קו"ע מ"מ הא הב"ד יכולין לבטל המצ"ע דקידוש דזה הוי רק בשוא"ת וממילא לא יהי' יוה"כ כלל ולמה הוסיף הריטב"א ז"ל דהגזירה היתה על הב"ד שלא יקדשו את החודש ויותר קשה לפימ"ש הריב"ש בתשו' ובהגהות אשרי פרק קמא דכתובות בהא דגזרו דכל הנשאת בד' תבעל לטפסר תחילה ותמהו בזה הא בשעת הגזירה אפי' בערקתא דמסאני יהרג וא"י וא"כ איך עקרו חז"ל התקנה דתהי' נשאת בד'. ותירצו כיון דהב"ד לא היו אנוסים לעקור את התקנה א"כ ע"ז ל"ש שעת הגזירה וא"כ הב"ד היו יכולין לעקור דבריהם וממילא לא יהי' איסור כלל וישראל