כלי חמדה שמות קסה

ב"נ הוי ודינם כב"נ ולכן מהני טענת מודעה בחטא העגל וכתבנו מזה במק"א ואכ"מ

אמנם מ"ש בני ז"ל בשמי דשיתוף עכו"ם וקידוש השם חדא הוא אם אמנם כי בדרשותינו כ"כ אבל לקושטא דמילתא נראה שאינו כן לפימ"ש במק"א שנראה עיקר דגם גר תושב מוזהר על שיתוף עכו"ם ואעפי"כ פשיטא להש"ס דגר תושב אינו מוזהר על קה"ש דהרי ראיית הגמ' מנעמן דהי' גר תושב ועיי' במסכת עכו"ם (דף ע"ד ע"ב) איזהו גר תושב שקיבל עליו שלא לעבוד עכו"ם דברי ר"מ וכו' וחכ"א אלו לא באו לכלל גר תושב וברש"י ז"ל בזה"ל שהרי גם עכו"ם גמורים נצטוו על עכו"ם ועל שאר מצות. וקשה דילמא כוונת ר"מ שקיבל עליו שלא לעבוד עכו"ם אפי' במקום אונס דב"נ אינו מוזהר בקה"ש א"ו דפשיטא להש"ס דרק ישראל שייך בקה"ש. אך יש לעיי' הא י"ל דכוונת ר"מ על שיתוף עכו"ם. ואולי י"ל דפליגי באמת בזה ר"מ וחכמים אי ב"נ שאינו גר תושב מוזהר על שיתוף עכו"ם ועיי' ברש"י סנהדרין (דף מ"ח ע"א) ד"ה מידי דאורחה ודו"ק. ויש להאריך הרבה בכ"ז ולברר הדברים ואכ"מ אפס לחיבת הקודש דברי בני ז"ל כתבנו בזה ראשי פרקים לעורר לבב המעיין: פרשת בא. א) הנה בפרשה זו נצטוו בנ"י במצות קידוש החודש שהוא היסוד הראשי לקדושת ישראל וקידוש מועדי ד' שתלוי בב"ד שמקדשין את החודש וזה הי' המצוה ראשונה שנצטוו ישראל בתורת ישראל עוד בהיותם במצרים. לזאת אמרתי להעתיק בזה שני ענינים במצוה זו. באגדה ובהלכה. ממש"כ בחידושיי בענינים אלו. ונתחיל באגדה ממ"ש בדרוש לשבת הגדול דהאי שתא וז"ל שם. במדרש רבה פרשת בא החודש הזה לכם למה אמר הקב"ה למשה ולאהרן לפי שקידוש החודש בשלשה כשביקש הקב"ה לקדש את החודש אמר הקב"ה למשה ולאהרן אני ואתם נקדש את החודש הדא הוא דכתיב ויאמר ד' אל משה ואל אהרן עכ"ל המדרש. והנה צריך ביאור למה נשתתף הקב"ה בעצמו במצות קה"ח הראשון ולמה לא צוה הקב"ה למשה ולאהרן שיקחו עמהם אחד מהזקנים לקדש את החודש

והנה בפשיטות י"ל עפמ"ש במק"א ביאור הענין דבכל יו"ט ליכא אלא חיוב מלקות בב"ד על מלאכה וביוה"כ כרת ובשבת מיתת ב"ד דהנה ההבדל בין שבת ליו"ט דשבת נתקדש בקדושת השי"ת אמנם יו"ט ב"ד הוא דמקדשי לי' ולזאת כיון דכוחו של שבת ע"י קדושת השי"ת בעצמו ולכן חייב מיתה מי שמחלל את השבת אבל יו"ט דהוא רק מכח ב"ד אין החיוב מיתה לגמרי אלא מלקות וכיון שילקה ה"ה כאחיך וביוה"כ דיש חיוב כרת בד"ש הוא מטעם שכתב הרא"ה ז"ל בספר החינוך במצות יוה"כ דמיד בעת הבריאה קבע הקב"ה יום אחד בשנה שיהי' יום כפרה. וא"כ ביוה"כ יש בו שני קדושות. קדושת השי"ת וקידוש ב"ד שע"י שמקדשין ב"ד את חודש תשרי עשירי בו יוה"כ הוא. והוא הוא היום אשר יעדו הקב"ה מתחילת הבריאה להיות ליום מחילה וסליחה לכן יש בו כרת ומלקות. אך לכאו' אינו מתורץ בפסח דיש בו כרת על מניעת אכילת הפסח בי"ד בניסן ועל אכילת החמץ כל ז' אע"ג דכולי' בב"ד. אמנם הענין הוא משום דבר"ח ניסן הראשון הקב"ה בעצמו נשתתף בקה"ח והקב"ה הוא למעלה מהזמן וא"כ יש בכל חודש ניסן קדושת השי"ת