כלי חמדה שמות קנד

ע"י שליח חשוב רוצח ולכן שפיר אמר לו ואותו הרגת בחרב בני עמון אמנם בדיני ישראל שפיר אמרינן אין שליח לדבר עבירה והמשלח פטור

ומעתה א"ש מאוד הסוגיא דמקשינן מ"ט דשמאי הזקן דאיך נשמע מאותו הרגת דגם בדיני ישראל יש שלד"ע וע"ז תרצינן דשמאי ס"ל דשני כתובים הבאין כאחד מלמדין וס"ל דלקושטא דמילתא מה שאמר לו ואותו הרגת בחרב בני עמון אינו מצד דינא דמלכותא רק שגם עפ"י ד"ת כן הוא וע"ז אמרינן ואבע"א דמה חייב היינו בד"ש. היינו דשמאי הזקן ס"ל באמת דאינו ראי' מאותו הרגת לדיני ישראל די"ל דמפאת היותו מלך אמר לו כן אך עכ"פ נשמע מזה דבדיני ב"נ חייב המשלח מיתה כאילו הרג בעצמו וא"כ בישראל עכ"פ חייב מיתה ביד"ש וכמו"ש הכסף משנה בפ"ב מהלכות רוצח הי"א בשם המכילתא עיי"ש דמבואר כן להדיא דישראל לא יצאו מכלל ב"נ להקל אלא מחיוב מיתת ב"ד אבל נשארו בחיוב מיתה ביד"ש וע"ז מקשינן בגמ' מכלל דת"ק סבר אפי' בדיני שמים נמי פטור בתמי' וקושית הגמ' הוא דאפי' א"נ דלא כהמדרש הנ"ל דדריש מקרא דשופך דם האדם באדם על שליח ונאמר דדרש זה קאי על עוברין כדעת הר"מ ז"ל. אך עכ"פ איכא חיוב ביד"ש מקרא דמיד איש אחיו כמו"ש הר"מ ז"ל פ"ב מרוצח הנ"ל וא"כ אא"ל דליכא חיוב בד"ש בהורג ע"י שליח. וע"ז תרצינן דינא רבה ודינא זוטא איכא בינייהו והכוונה דשמאי הזקן ס"ל כדברי המדרש דיליף לי' מקרא דשופך דם האדם באדם הורג ע"י שליח וא"כ הו"ל רוצח ממש ונהי דבישראל אינו חייב מיתת ב"ד אבל בדיני שמים הוי לי' רוצח ממש. אמנם רבנן ס"ל דקרא זה נדרש על עוברין בב"נ וא"כ נהי דילפינן מקרא דאדרוש מעמו דיש חיוב בדיני שמים אבל אינו מבואר דהוי חיוב מיתה בידי שמים רק דיש עונש בדיני שמים ובאמת בר"מ ז"ל מבואר דיש חיוב מיתה ביד"ש רק דס"ל דקאי על שוכר דוקא אמנם בשליח י"ל דאין חייב מיתה ביד"ש אמנם עונש איכא בד"ש גם ע"י שליח. ועי' היטב בפנ"י בסוגיין ותראה שלא ראה דברי הר"מ ז"ל הנ"ל ויש להאריך עוד בזה ואכ"מ. כי רציתי רק להעירך שנראה מסוגיא זו ששמאי ורבנן פליגי בשני דרשות הנ"ל אי יש חיוב גמור בב"נ ע"י שליח או רק חיוב בידי שמים והבן: פרשת וארא. א) אעתיק בזה מכתב שכתבתי להגאון הספרדי בעל שדי חמד מה שפלפלתי בספרו דברי חכמים סי' קט"ז והוא שייך לסדר היום וז"ל שם

ראיתי לכ"ג שליט"א בספרו הביא בשם כבוד הגאון מוהר"ח שליט"א מביאלא שכתב לתרץ סתירת דברי רש"י ז"ל בפסחים דסותר משנתו בטעם חיוב ד' כוסות דבמשנה דריש ערבי פסחים כתב דש"י ז"ל הטעם נגד ד' פתילות שבתורה. אמנם (בדף ק"ח ע"א) במימרא דריב"ל דנשים חייבות בד' כוסות שאף הן היו באותו הנס כתב רש"י ז"ל טעם חיוב ד' כוסות. שלשה כוסות נגד ג' כוסות שנאמרו בפסוק וכוס פרעה בידי ורביעית ברהמ"ז. ותמי' מאוד. וכתב הגאון הנ"ל דהי' קשה לרש"י דנשים דלא היו בכלל הגזירה אינן בכלל הד' לשונות של גאולה לכן פירש רש"י ז"ל משום הדרש דג' האמור גבי פרעה. את"ד. והם דברים שא"צ להשיב עליהם כלל. ולדבריו שבטו של לוי שלא