כלי חמדה שמות קמו

דהיא מלה ומשה רבינו פרע והטעם נראה לענ"ד ונקדים לבאר פלוגתת רב וריו"ח דרב יליף לה מואתה את בריתי תשמור וריו"ח לא יליף לי' מקרא זה אלא מהמול ימול. וקשה אמאי לא יליף לה מטעמא דרב דלכאורה זה נכון מאוד דעכו"ם שאינו בן ברית צריך להיות פסול וכמו דקיי"ל בציצית ותפילין ושחיטה לכן נלענ"ד דרב וריו"ח אזלי בזה לשיטתם ונקדים מה שיש לתמוה על הר"מ ז"ל שפסק דבני קטורה חייבין במילה לדורות ואיך אפשר לומר כן כיון דכתיב מפורש בתוה"ק ואתה את בריתי תשמור אתה וזרעך אחריך לדורותם וכיון דבני קטורה לאו בכלל זרעו של אברהם איך אפשר לומר דחייבים במצות מילה ובאמת הוא קושית הגמ' בסנהדרין (דף נ"ח ע"ב) ותירץ את בריתי הפר לרבות בני קטורה אך א"כ הוי סתירה בקראי מרישא לסיפא ובאמת נראה שזה שדוחקתו לרש"י ז"ל לפרש דכל השו"ט בגמ' על בני קטורה עצמן בני אברהם משום דאין סברא דאברהם אבינו לא מל כל בניו שהיו לו בחייו. אבל לדעת הר"מ ז"ל קשה כנ"ל וגם דעת רש"י ז"ל צ"ע דהר' מבואר בקרא וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה וע"כ דקאי על מילת גדולים וכבר נתקשה בזה בחידושי הר"ן ז"ל בסנהדרין שם

ומה שנראה לענ"ד שזה שדוחקתו להירושלמי שבת פרק ר"א דמילה לומר דא"א נצטווה על הפריעה ג"כ ויליף לה מדכתיב המול ימול אחת למילה ואחת לפריעה. ומעתה י"ל עפ"מ דמבואר בר"מ ז"ל דעיקר מצות פריעה הוא לגלות בשר העטרה כמבואר פ"ב ממילה ה"ב. ומעתה פירוש המקראות כך הוא דהקב"ה אמר לאברהם ואתה את בריתי "תשמור" היינו שתשמור אותו שלא יתכסה ויהי' נגלה בשר העטרה והוא ע"י פריעה כנ"ל וזה הוא דק אתה וזרעך אחריך לדורותם וזה שכתוב בתוה"ק אח"כ המול ימול והיינו מילה ופריעה דא"א נצטווה על דורותיו מילה ופריעה אמנם אח"כ כתיב בתוה"ק וערל זכר אשר לא ימול בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא בכאן לא נזכרה פריעה אלא מילה בלבד דעל מניעת הסרת הערלה ענוש כרת וע"ז אמרה תורה את בריתי הפר דמי שלא מל עצמו כלל זה מלבד שאינו שומר הברית אלא שמיפר הברית ביד רמה ולכן ענוש כרת וע"ז אמרינן דמזה נתרבו בני קטורה דחייבין במילה דאע"ג דשמירת הברית לא נצטווה אברהם אבינו אלא לדורותיו אמנם על הפרת הברית אתרבי בני קטורה ג"כ אמנם זה דוקא אם אמרינן דנתנה פריעה לא"א אבל אם נימא דלא נתנה פריעה לא"א א"כ ע"כ הך קרא דאתה וזרעך אחריך קאי על מילה א"כ נהי דאמרינן דאתרבי מאת בריתי הפר בני קטורה היינו רק זרעו של אברהם אבל ב"ק אין חייבין במילה. ומעתה יובן היטב דעת הר"מ ז"ל דנראה ברור דהוא ז"ל פסק דנתנה פריעת מילה לא"א כהירושלמי מדלא הזכיר כלל דפריעה הלל"מ וכתב סתמא דפריעה בכלל מילה נראה דס"ל דנתנה לא"א ולכן פסק דבני קטורה חייבין במילה לדורות והיינו על מילה בלא פריעה כיון דבכלל שמירת הברית לא אתרבי בני קטורה כן נראה לענ"ד בשיטת הר"מ ז"ל

ומעתה נראה דרב וריו"ח אזלי לשיטתם דרב ס"ל ביבמות (דף ע"א ע"ב) דלא נתנה פריעת מילה לא"א וא"כ שפיר יליף מקרא דואתה את בריתי תשמור לפסול מילה בעכו"ם כיון דלדידי' הך קרא קאי על מילה משא"כ ריו"ח לשיטתו דס"ל בירושלמי דהמול ימול אחת למילה ואחת לפריעה וכ"כ שטעמו של דבר דס"ל דבני קטורה חייבין במילה לדורות וע"כ קרא דואתה את בריתי תשמור קאי רק על פריעה א"כ אין ללמוד מזה דמילה בעכו"ם פסולה דמזה לא נשמע כ"א על פריעה שהיא פסולה בעכו"ם אבל על מילה לא נשמע מקרא זה כיון דקרא זה לא קאי