כלי חמדה דברים צח

בי' ביטול להפקיע ממנו מצות איבוד נהי דאכתי אסור בהנאה מ"מ הוי שלו לדעת הר"מ ז"ל ויוצא בו אף ביוט"ר והי' א"ש ד' הר"מ ז"ל בפשיטות דאינו מחלק כלל בלולב של עכו"ם בין קודם ביטול לאחר ביטל ולפי"ז בלולב דע"ז של ישראל א"י בה לא ביוט"ר ולא ביו"ט שני בין קודם ביטל בין לאחר ביטל ובלולב של עכו"ם יוצא בה אף ביוט"ר ואפי' קודם ביטל דנהי דאסור בהנאה וה"ה מהנקברין מ"מ כיון דליכא בי' חיוב איבוד לא שריפה ולא גניזה ל"ש בי' לומר כתותי מכתת שיעורא אמנם לקושטא דמילתא ז"א דהרי בלולב דכתיב לכם לכ"ע בעי דין ממון עכ"פ וכיון דאסור בהנאה אין בו דין ממון ואינו בגדר לכם ופסול ביוט"ר וז"ב ופשוט ועי' בתוס' סוכה ד' ל"ה ע"א ד"ה לפי שא"ב היתר אכילה עיי"ש

(ג) והנה לעיל הבאנו ד' מרנא הגאה"ק מלאדי זצלה"ה דנראה דפשיטא לי' דע"ז של עכו"ם שזכה בה ישראל אם יוצא אח"כ מרשות ישראל ע"י הפקר או ע"י שמת שוב מהני בי' ביטל להתירו בהנאה ועי' בכלי חמדה בפ' וישלח שכתבנו בשם הגר"ז באסקאוויץ ז"ל שכ' לה"ר להיפוך מד' התוס' שהקשו בהא דרבא דלולב של ע"ז לא יטול ואם נטל יצא דאי מיירי קודם ביטל אין יוצא בו ביוט"ר הא הוי א"ש ות' דקאי רק על יו"ט שני ותמה הג' הנ"ל הא משכח"ל ביוט"ר ובשנתן לו נכרי ע"ז מתנה ע"מ להח' דשפיר יוצא דהוי לכם ואינו עומד לשרוף דסופו שיבא בחזרה להנכרי ויהני בי' ביטל א"ו כיון דהי' פעם אחת ברשות ישראל שוב ל"מ בי' ביטל ועיי"ש מ"ש לפלפל בזה אמנם ראה זה מצאתי לרבינו מנוח ז"ל בה' לולב שכ' ע"ד הר"מ ז"ל הנ"ל דבלולב של עכו"ם לא יטול ואם נטל יצא שכ' בזה"ל הי' אחד מהם לע"ז פירוש ששמשו בו לע"ז לכבד לפני' לא יטול דמאוס למצוה. ואם נטל יצא דמללה"נ ואפי' ביוט"ר ומיירי בשאינו מתכוין להגבי' אחד מהם לקנותו אלא לצאת בו בלבד א"נ שבטלו קודם שהגביהו והשתא ליכא הנאת ע"ז דהא ביטלו אבל לכתחילה לא משום דמאוס עכ"ל והנה ת' השני מובן אבל ת' הא' דמיירי קודם ביטל ולא נתכוין לקנותו אלא לצאת בו אין לו שום ביאור לכאו' ומוכרח דס"ל כדעת הרב ז"ל וכוונתו דלא זכה בו אלא לצאת בו והיינו במתנה עמלה"ח או בקנין לזמן וס"ל דזה הוי בגדר לכם ויוצא בו ובכה"ג מהני בי' ביטל כשחזר וזכה בו הנכרי ומבואר כד' הרב זצ"ל

ובאמת מד' התוס' אע"פ שמוכח מדבריהם להיפוך מ"מ י"ל דאזלי לשיטתם דמוכרח מדעתם ז"ל דס"ל דע"ז של נכרי שזכה בה ישראל ל"מ ביטל מה"ת דהנה באמת יש להעיר בגוף קושית התוס' דפשיטא להו דקודם ביטל לא יצא משום דעומד לשרוף וכתותי מכתת שיעורו וקשה הא ביו"ט אינו עומד לשרוף דאסור לשרוף ע"ז ביו"ט וכיון שכן הרי י"ל דזכה בה הישראל ביו"ט וא"כ בשעה שחל עלי' חובת איבוד אינה עומד לשרוף כיון דאסור לשרפו ביו"ט וא"כ אינו בגדר עומד לשרוף ול"ש כתותי מכתת שיעורא וראיתי שכבר העיר בזה הג' מוהר"י הכהן ז"ל בשערי תורה אך באמת א"ש כיון דברור הדבר דמקיים מצות ביעור ע"ז ע"י נכרי ג"כ ואמירה לעכו"ם רק שבות וא"כ מה"ת עומד לשרוף ושפיר הוי בגדר כתותי אך לכאו' ז"א דמה"ת גם אחר שזכה בה ישראל מהני ביטל והא דל"מ ביטל הוא רק מדרבנן א"כ מה"ת בלא"ה אינו עומד לשרוף כיון דמהני ביטל ואי דמדרבנן עומד לשרוף הא מדרבנן שוב אסור לשרפו וא"כ