כלי חמדה דברים צו

לכן נראה עיקר שהרמב"ן ז"ל ס"ל דבע"ז של גוי דמהני ביטול זה גופו הוי בגדר איבוד ויש שני עניני איבוד א' איבוד עצמיות ע"ז והיינו בע"ז של ישראל דל"מ ביטול אמנם בע"ז של גוי מהני איבוד שם ע"ז והיינו ע"י שיבטלו הגוי שלא לעבוד יותר ואפי' אם כבר זכה בו ישראל וכופה את הנכרי לבטלו מתקיים מצות איבוד מה"ת וכיון שנתקיים בזה מצות איבוד הר"ז בגדר נעשה מצותו ומותר בהנאה ודוקא ע"ז שאין לה ביטול וצריך איבוד ל"ש בזה נעשה מצותו דמצותו שיהי' אבוד תמיד ולכן אסור בהנאה לעולם משא"כ ע"ז של נכרי דמהני ביטל נתקיים בזה מצות איבוד מה"ת ולכן הכריח הרמב"ן ז"ל לישיטתי דיעקב אבינו רצה לקיים גם הדרבנן דע"ז של נכרי שזכה ישראל ל"מ ביטול וא"כ שפיר קשי' לי' דא"נ דמיירי קודם ביטל א"כ לא סגי גניזה דבעינן שוחק וזורה לרוח לכן הכריח מזה דכבר נתבטל קודם שזכו בה בניו וההטמנה הי' רק לטהרת הקודש ודו"ק היטב בזה כי הד' עוד לא נתבארו באחרונים וצ"ע

(ב) אמנם בעיקר הענין שכ' כ"ת לדבר ברור דמה"ת סגי גניזה והא דשוחק וזורה לרוח הוא רק מצד תקלה ואסמכה אקראי דעגל והביא בזה ד' התוס' מס' עכו"ם ד' נ"ב ע"א ד"ה מה מזבח עיי"ש ולענ"ד צ"ע רב בד"ז ולכאו' עלה בדעתי להעיר בדבר חדש אם נימא כן דהוא מחשש תקלה לפמ"ש הרב מלאדי זצלה"ה בפשיטות דאע"ג דע"ז של עכו"ם שזכה בה ישראל ל"מ ביטל מ"מ אם חזר לרשות נכרי מהני ביטל ועי' בס' כל"ח פ' וישלח מה שהארכנו בדבריו וא"כ לכאו' יש להעיר דסגי תמיד בגניזה כיון דגונזה הרי מפקירה ויצאה ברשותו וא"כ אם ימצא אותה עכו"ם וירצה למכרה לישראל בודאי לא יקנה אותה טרם שיבטלה הנכרי וא"כ באמת תהי' מותרת לדעת הרב ז"ל אך ז"ד בע"ז עצמה דאם ימצא אותה ישראל בודאי לא ירצה לזכות בה עד שיבטלנה הנכרי ול"ש חשש תקלה משא"כ במשמשין ותקרובות שלה דיש לחוש דימצא ישראל ולא ידע שהוא ע"ז ומה גם בתקרובות ל"ש ביטל כלל וא"כ שייך בזה חשש תקלה וא"כ יהי' משמשין חמור מע"ז עצמה דבע"ז עצמה יהי' סגי גניזה היכא שניכר שהוא ע"ז דהיינו צורות הנעבדות אמנם בע"ז שאינה נכרת דומי' דמשמשין ותקרובות לא סגי גניזה וצריך שיהי' שוחק וזורה לרוח ויהי' מתורץ בזה דעת הר"מ ז"ל דבפ"ח מה' עכו"ם ה"ו כתב כיצד מאבד ע"ז ומשמשי' וכו' שוחק וזורה לרוח ובה"ט כתב סתמא דטעונה גניזה ולהנ"ל א"ש דיש לחלק בין ע"ז הנכרת דסגי גניזה משא"כ בע"ז שאינה נכרת דומי' דמשמשין צריך שיהי' שוחק וזורה לרוח אך באמת זה אינו מספיק בדעת הר"מ ז"ל דהרי מדבריו בה"ט מבואר דקאי גם על ע"ז שעבדה ישראל ובזה דא"ל ביטל עולמית פשיטא דאפי' יצאה מרשות הישראל א"ל ביטל וא"כ איך סגי בגניזה הא יש לחוש לתקלה שימצאנה ישראל או נכרי ויסבור הישראל דהוא ע"ז של נכרי ומהני בי' ביטול ויבטלנה הגוי ויזכה בה ישראל ויהנה בה ובאמת היא אסורה בהנאה מה"ת דע"ז של ישראל א"ל בטילה עולמית

לכן נלענ"ד ברור דהר"מ ז"ל ס"ל דגניזה הוא מה"ת ולא מחשש תקלה ולת' דה"ק שלא יסתרו אהדדי נקדים ד' הר"מ ז"ל התמוהין בפ"ח מה' לולב ה"א שכ' בזה"ל ארבעת מינין האלו וכו' או שיהי' מאשירה הנעבדת אע"פ שבטלו האשירה מלעבדה או שהי' של עהנ"ד הר"ז פסול. הי' אחד מהן של ע"ז לא יטול לכתחילה ואם נטל יצא. עכ"ל. ותמהו כולם דהרי