כלי חמדה דברים צה

פ"ד דמס' עכו"ם ה"ד ע"ז של עכו"ם אסורה מיד לפיכך יש לה ביטול ע"ז של ישראל אינה אסורה עד שתעבד לפיכך א"ל ביטול ור' זעירא אמר לית כאן לפיכך אלא יש לה ביטול וא"ל ביטל והנה צריך להבין פלוגתי' במה פליגי ת"ק ור"ז ושמעתי מכ' מורי מאורן של ישראל הגאה"ק מסאכטשאוו זצלה"ה דת"ק ס"ל דזה דמהני ביטול בע"ז של עכו"ם הוא משום דנאסרה בעשיותה לשם ע"ז והיינו משום דהזמנה בגוף ע"ז מילתא לכן במבטלה פקע הזמנתו ומותרת ואע"ג שכבר עבדה ג"כ מ"מ כיון דנאסרה בהזמנה שוב אינו מוסיף איסור במה שנעבדה כיון דשבע לה איסור והר"ז דומה להא דמבואר במנחות כ"ד בעשרון שחלקו בביסא דאמרינן שבע לה טומאה עיי"ש ומעתה לפי"ד הת"ק י"ל דאם מבטל ההזמנה נפקע איסור ע"ז למפרע ולא חל עליו איסור ע"ז כלל

אך א"נ כן יש לומר בפשיטות קשיות המפורשים הנ"ל דשפיר מקשינן בגמ' ואי משום הנך דמעיקרא בביטול בעלמא סגי להו וא"ל משום דכבר חל עליהם מצות איבוד ז"א הא אם יתבטל נפקע שם ע"ז למפרע ולא חל עליו מצות איבוד כלל אך באמת אא"ל כן דלפי"ז הנהנה מע"ז של גוי קודם ביטל לא ילקה כיון דהוי התר"ס דאפשר להתבטל ויהי' נפקע איסור ע"ז למפרע וזה דבר שא"א לשמוע ועוד דאא"ל דפקע איסור הזמנה למפרע דא"כ שוב נאסרה משום שנעבדה ע"י עכו"ם דהרי כ"ז דלא נאסרה ע"י עבודת העכו"ם משום דכבר שבע לה איסור א"כ כיון דאמרינן דע"י ביטול פקע למפרע שוב חל האיסור משום שנעבדה והר"ז כא"א חע"א דאמרינן מתלי תלוי וקאי בפרט כה"ג דאמרינן דפקע למפרע לכן נראה פשוט דביטול אינו מבטל אלא מכאן ולהבא וא"כ הדרה ק"ל כיון דכבר נאסר איך נפקע איסורו ע"י ביטול ואע"ג דדרשינן לה מקראי או מפסולי אלהיהם או מקרא דלא תחמוד ולקחת לך שדרשינן דע"י ביטול ולקחת לך אך כיון דאין הסברא נותנת כן מנ"ל למידרש נימא דלא תחמוד היינו משנעבדה ולקחת לך היינו בשלא נעבד ונאמר ע"ז של עכו"ם אינה אסורה מיד וע"י היטב בסוגי' שם ותבין דברינו

ולכאו' עלה בדעתי להחזיק עפ"ז דעת הב"ח ז"ל ביו"ד ריש סי' קמ"ו שמקיים עיקר הגירסא דע"ז של עכו"ם אם בא ליד ישראל אפי' בלא זכה בה ג"כ ל"מ ביטול ע"י עכו"ם ובזה שס"ל להר"א ממיץ ז"ל דנפ"מ בין ע"ז עצמה למשמשין עיי"ש היטב ולהנ"ל יש להסביר הד' דבאמת כשכבר נאסר בהנאה שוב אינו נפקע ע"י ביטול לכן דוקא אם בטלו הנכרי קודם שבא ליד ישראל שלא היו דנין עוד כלל לענין איסורו כיון דביד נכרי מותר לו בהנאה לכן מהני ביטל משא"כ כשבא ליד ישראל אע"ג דלא זכה בו עדיין מ"מ כיון שבא ליד ישראל הרי כבר דנין עליו אם מותר בהנאה וכבר נאסר לישראל שוב ל"מ ביטול עכו"ם ודוגמא לזה כתב בת' הרדב"ז דאסור לקנות מגוי איסור המתבטל בס' דהוי בגדר א"מ איסור לכתחילה דאצל הנכרי ל"ב כיון דלא נאסר אצלו ולכן ה"נ אע"ג דדרשינן מקראי דאם פסלו מאלהי מותר ה"ד כשלא הי' עוד ביד ישראל ולא נאסר אבל כשכבר נאסר אינו חוזר להיתר אך לקושטא דמילתא מלבד שהב"ח בעצמו כתב דאסור רק מצד גזירה אטו ע"ז של ישראל מלבד זאת הלא הכא קיימינן בשיטת הרמב"ן ז"ל דס"ל דאפי' אם זכה בה ישראל ג"כ מה"ת מהני ביטל עכו"ם וע"כ דלא ס"ל סברא זו דאם כבר נאסר אינו חוזר להתירו ע"י ביטול וצריך טעם למה: