כלי חמדה דברים צ

לישראל וא"כ ל"ל קרא למעט מגבוה ומוכרח מזה כפירוש הג' ז"ל דפירש הגמ' דבא להוכיח דנעבד אינו אסובה"נ וא"נ דאסור ה"ה ככל ע"ז שאסור בהנאה ולפ"ז הדרל"ק בני הרב ז"ל דמה מקשינן מטריפה דצריך קרא לגבוה הא בטריפה צריך קרא על שבע שכבשו דמותר לישראל משא"כ בנעבד אמנם כ"ז לפלפולא והעיקר נראה דאע"ג דבשבע שכבשו הותרו כל האי' מ"מ כיון דבעצם אסורים המה לישראל רק דבזמנם אלו הותרו להם א"ז בגדר מהמותר לישראל כיון דאיסורים אלו אסורים לישראל ורק שאמרה תורה דבמלחמה הותרו איסורים להם אסורים לגבוה מצד דאינו ממשקה לישראל. ונלענ"ד דמזה הטעם כל הקרבנות כשרים ביוה"כ אע"ג דיוה"כ אסור באכילה ושתי' ואינו בכלל מהמותר לישראל דאין אנו משגיחין ביה שבזמן זה נאסרו כל המאכלות כיון דבעצם המאכלות מותרין לישראל וכמו דבשעת המלחמה אע"ג דכל המאכלות האסורות מותרת מ"מ אינו בגדר מהמותר לישראל ה"ה ביוה"כ דכל המאכלות נאסרו ל"ש לומר דאינו מהמותר לישראל ודוקא אם מאכל אחד נאסר בזמן כגון חב"פ שפיר יתכן לומר שאינו בגדר ממותר לישראל משא"כ ביוה"כ דכל המאכלות נאסרו ביום זה ל"ש לומר דאינו מהמותר לישראל כמו דל"ש לומר בשעת מלחמת מצוה דהתרו כל איסורין דהוי כל איסורין שבתורה בגדר מותר לישראל והבן היטב. ובעיקר ד' מרנא הגה"ק מטשעכנאוו זצ"ל מה שהעיר בסוגי' דתמורה הנ"ל הארכתי בת' לכבוד יד"נ הרב הח' מוהר"א פישל דן נ"י נכד הגה"ק ז"ל ואכמ"ל: ב"ה פרשת עקב

א) ז' כ"ה פסולי אלהיהם תשרפון באש וגו' ולקחת לך וגו', אעתיק בזה מ"ש לח"א ושייך לסדר היום: יקרתו השגתי

ועד"ת

(א) מ"ש כ"ת לעורר בד' הרמב"ן ז"ל פ' וישלח בקרא ויטמון אותם יעקב שכ' בזה"ל ע"ז ומשמשי' אינן מן הנקברין אבל צריך שיהי' מפרר וזורה לרוח או מטיל לים והנראה אלי כי בני יעקב לא לקחו ע"ז ומשמשי' משכם עד שנתבטלה והותרה להם שהעכו"ם מבטל ע"ז בע"כ והנה הוא מותרת להם אבל יעקב צוה להם להסיר אותם לטה"ק וכו' והי' די להם בקבורה ולכן טמן אותם תחת האלה במקום שלא יעבד ולא יזרע עכ"ל והקשה כ"ת הא מבואר במס' עכו"ם ד' נ"ב מניין לע"ז של ישראל שטעונה גניזה וכו' וכ"פ הר"מ ז"ל דטעונה גניזה וצ"ל הא דכ' הר"מ ז"ל פ"ח מה' עכו"ם ה"ו כיצד מאבד עכו"ם שוחק וזורה לרוח או מטיל לים היינו מדרבנן מחשש תקלה אבל מה"ת כיון דהוי מנקברין סגי בגניזה ועי' בתמורה ל"ד פלוגתת ר"י ורבנן אם רצה לקבור את הנשרפין דמבואר דבקבורה שייך תקלה ועי' בתוס' יבמות ד' ק"ד ע"א שנראה שנסתפקו בזה אי בנקברין גרידא שייך כתותי מכתת שעורא ולכן תי' שני תרוצים עכ"פ נראה כן מסתימת הש"ס והפוסקים דמה"ת סגי בגניזה והא דצריך זורה לרוח הוא מדרבנן מחשש