כלי חמדה דברים פט

דנפ"מ על שעת מלחמת מצוה ז"א דא"נ דבמלחמת מצוה כיון דמותר לאכול דברים הוי בגדר מן המותר לישראל א"כ גם נעבד יהי' מותר כיון דאין בו חומר איסור הנאה דע"ז ה"ה כשאר איסורין והותר במלחמה

אמנם כן שבתי וראיתי לאחד קדוש מדבר ה"ה הגאון זצללה"ה מטשעכנאוו בס' בית אברהם בח' תמורה דכ"ט שכתב בזה"ל דהנה לכאו' ק' מה מק' הגמ' מנ"ל דבע"ח מותרים להדיוט הא אמרי' במגילה דהמן עשה עצמו ע"ז והי' נעבד מאחרים וכדאי' בסנהדרין דס"א ע"ב נעבד כהמן ועי' במגילה די"ט וא"כ אי בע"ח אסורים להדיוט ומסתמא אף בהנאה כע"ז עצמה וא"כ איך השתמש עמו אח"כ מרדכי כדכתיב בקרא וילבש את מרדכי כו' ויע"ש כל פלפולו, מבואר שלמד הפי' בהסוגי' דבעי להוכיח דנעבד אינו אסור בהנאה כשאר ע"ז ולכאו' תמו' על הג' ז"ל שלא הרגיש דא"כ למה צריך להוכיח מצד דאינו מהמשקה ישראל ת"ל הא הוי אינו שלו וגם דעומד לשרוף וכתמ"ש אמנם גב"ר אמר מילתא נראה דיש לקיים דבריו לפ"ד הרמב"ן ז"ל דס"ל דהא דע"ז של ישראל אינו בטילה מה"ת ה"ד בע"ז שעבד לה ישראל אבל ע"ז של עכו"ם שקנאה ישראל דאינו בטילה הוא רק מדרבנן אבל מה"ת מהני ביטל וא"כ י"ל דצריך קרא על נעבד דמותר להדיוט בכה"ג דקנאה מעכו"ם שעכו"ם עביד להע"ז דיש לו זכוי' בהע"ז כיון דמהני ביטל וה"ה עתה של ישראל וכתמ"ש ג"כ ל"ש מה"ט כיון דיש עדיין עצה שיבטלה נכרי וא"כ שפיר י"ל דאסורה להדיוט ואעפ"כ צריך קרא למעט מגבוה ולכן מוכרח הגמ' לדייק דסוף כל סוף כיון דהי' אסירה באכילה והנאה להדיוט אינה בגדר מהמשקה לישראל

ודרך פלפול יש לה"ר לפי' הגאון ז"ל בד' הגמ' דאם נימא דאסור להדיוט דינו כשאר ע"ז דאבה"נ ג"כ דהנה כבר נתקשו המפ' בהסוגי' דאסיקנא דלכן צריך בטריפה תלתא קרא. דממשקה ישראל ל"ה ידעינן אלא היכא דלא הי' לו שעה"כ אבל היכא דהי' לו שעה"כ אע"ג דבשעת ההקדש אסור באכילה הוי בגדר מהמותר לישראל ועי' ברש"י ז"ל משום דא"ד לערלה וכה"כ שלא הי' להם שעה"כ וק' א"כ הדק"ל מנ"ל דנעבד מותר להדיוט וא"ל דא"כ ל"ל קרא למעט מגבוה ת"ל מצד מהמשקה ישראל הא נעבד הי' לו שעה"כ והוי בגדר מהמותר לישראל לכן נראה בזה דהנה באמת ק' להבין הסברא דצריך דוקא שלא הי' לו שעה"כ ומ"ש רש"י ז"ל דצריך להיות דומי' דערלה וכה"כ ק' דא"כ בלא הי' לו שעה"כ אם הוא רק איסור אכילה ג"כ א"ד לערלה וכה"כ דהוא איה"נ ג"כ וא"כ בטריפה בלא"ה אינו בגדר מהמשקה ישראל ונראה עפמ"ש המרלב"ח לת' דעת הר"מ ז"ל דס"ל דחמץ אבה"נ מצד ל"י ולא יליף לה מחלב דח"ש אסור מה"ת משום דשאני חמץ דהי' לו שעה"כ א"כ היכא דהי' לו שעה"כ ח"ש מותר מה"ת דא"א למילף מחלב ומחמץ ג"כ לא ילפינן שח"כ וכמ"ש האחרונים ומעתה י"ל דזה פירש הגמ' דמערלה לא ילפינן אלא איסור אכילה דלא הי' לו שעה"כ דאז גם ח"ש אסור מה"ת וא"כ אינו בגדר מהמשקה לישראל והוי דומי' דערלה וכה"כ דאינו מותר לישראל כלו גם ח"ש ממנו משא"כ אי' דהי' לו שעה"כ דח"ש מותר בו באכילה מה"ת א"ד לערלה וכה"כ והוי בגדר מהמותר לישראל וממילא ל"ק מנעבד דמנ"ל דמותר להדיוט ז"א דא"נ דאסור להדיוט א"כ ה"ה ככל איסור ע"ז דאבה"נ ג"כ וממילא ח"ש אסור בו כמבואר בירושלמי דמודה ר"ל באיה"נ וא"כ אע"פ שהי' לו שעה"כ אינו בהגדר מהמותר