כלי חמדה דברים פב

אסורין מותר וכי גע"נ משם אחר הוא גע"נ משום כל איסורין שבתורה דטעמו ול"מ היכא אפשר דלא מיתסרי בעלמא וזו קשי' הק' בהם הרב רבינו משה ז"ל ותי' דאפשר דמשום מעלה הוא כיון דנבלע הכלי מאיסור אע"פ שעכשיו כשפולט אין כאן אלא טעם לא יבטל ברוב שהכלי נאסר עליו משום מעלה ולפיכך אסור פליטתו כל היכא דחשיבה פליטה כלל כלומר דאיכא טעמא דהיינו בא"מ דומי' דטבילה דאצרכה קרא אפי' לכלים חדשים דמסתמא דטבילה דאו' הוא משום מעלה ואע"ג דבמחוסר טבילה ל"ש דאם עבר ובישל בדיעבד יהי' אסור אפ"ה ראוי לטבילה אבל האי דל"ח לטבילה כל היכא דבלוע מאיסורי עד דאתכשר דהא כלים ישנים נמי צריכין טבילה כל שא"ר לטבילה טבילה מעכבת בו ואפי' בכלים שאינן בני טבילה אפ"ה כל שכנגדו בכלים בני טבילה ראוין לטבילה כשר. (נחסר כאן וצ"ל הא כל שא"ר לטבילה) בדיעבד אסור ואפשר שלא חלק הכתוב ואפי' בכלים שלנו אסור כן ואפשר דאפי' בכלים שלנו עביד בי' רחמנא מעלה דכיון שנבלעו מאיסור אין חוזרין להיתר ישן אלא בהכשר זו הוא שיטת מורי רבינו משה ז"ל ועליו ראוי לסמוך ולעשות מעשה לכתחילה עכ"ל מבואר מד' הרמב"ן ז"ל דלמ"ד טע"כ ל"ד גע"מ דאסרי רחמנא היינו משום מעלה כיון דנבלע בו איסור אמרה תורה דכלי צריך הכשר אמנם כשהכלי הותרה ע"י הגעלה שהפליטה יצאה ממנה שוב ל"ש לומר שחוזר ונאסר הכלי כיון דבאמת טע"כ ל"ד ובטל הפליטה ברוב ולפ"ז ס"ל לרשב"א ז"ל דאפי' בב"ח ג"כ טע"כ לאו דאו' בטעם הבלועה בכלי שוב אמרינן מסברא דאע"ג דבב"ח מוכרח דטע"כ דאו' דהרי החלב נאסר רק מכח טעם הבשר שיש בו מ"מ ה"ד אם הוא דרך בישול משא"כ בטעם הבלוע מהכלי אין ללמוד מבב"ח שיאסר אפי' בב"ח עצמו ולכן שפיר כתב הרשב"א ז"ל דאם אמרי' בכ"מ טע"כ ל"ד וגע"מ הטעם משום מעלה גם בב"ח טעם הוא מן הכלי ל"ד וז"ב ואמת בדעת הרשב"א ז"ל

ומעתה נאמר דלפ"ז הרמב"ן ז"ל לשיטתו שפיר תי' דבסו"ע כיון דהותרו כל איסורין ל"צ הגעלה וא"ל דאכתי צריך הגעלה משום בב"ח ז"א דהרמב"ן לשיט' דהגעלה רק משום שנבלע בו איסור א"י מאיסורו עד שיכשר א"נ בב"ח דהתירא בלע ל"צ הגעלה כלל וא"ל הא דבב"ח יאסר אח"כ דבב"ח טע"כ דאו' ז"א כיון דטע"כ ל"ד בכ"מ גם בב"ח אף דטע"כ דאו' היינו בטעם היוצא מן הממש ולא בטעם שבכלי

אמנם אע"פ שלדעת הרמב"ן ז"ל להלכה בודאי כן הוא אך לא יספיק לת' דבריו ז"ל בפ' מטות דמלבד דחקר שם אם טבילת כלים מה"ת וא"כ א"א לומר דשורש הגעלה משום טבילה מלבד זאת כמו שלא הק' כלל לרבינו ז"ל על מה דלא נצטוה בטבילת כלים בסו"ע וע"כ משום דהוא מצוה חדשה וחידוש דין ל"ש להקשות על מה שלא נצטוה מקודם א"כ ה"ה א"נ דטע"כ ל"ד והגעלת כלים הוא חידוש שחידשה תורה ל"ק כלל על מה שלא נצטוה בזה במלחמת סו"ע וע"כ דקושיות הרמב"ן ז"ל היינו למ"ד טע"כ דאו' ומסברא דהכלים הי' צריכין הכשר תמיד לכן שפיר קשי' לי' אמאי נצטוה יותר בהגעלה במלחמת מדין מבמלחמת סו"ע וא"כ הדק"ל דאכתי יק' מבב"ח (ובאמת מה"ט גם ד' הרדב"ז ז"ל תמוהין דאיך אפ"ל דהי' באמת כלים אב"י והתורה אמרה דלכתחילה צריך הגעלה א"כ הר"ז חידוש שחידשה תורה דגם נוטל"פ צריך לכתחילה הכשר וא"כ מה קשי' ליה ל"ל צוותה התורה הגעלה מקודם במלחמת סו"ע וכ"כ האחרונים כיו"ב דאם כלי ב"י ג"כ פגמה פורתא ל"ק