כלי חמדה דברים עד

לאו זה להזהיר אותו על מחשבה קשה מאד אדרבה הא ב"נ נענש גם על מחשבה וע"כ דמוזהר על מחשבה ג"כ גם מ"ש דלא תחמוד בא"ר ע"כ פירושו רק במשתדל שיגרשה בעלה דאל"כ איכא לא תנאף ובכה"ג אינו חמור מלא תתאוה לענ"ד צ"ע טובא ובפשיטת נראה דלאו דלא תחמוד א"ר היינו כמו לא תחמוד בכל דבר שפירושו לדעת רש"י ותוס' גוזל ממש ולעבור עליו בשני לאוין כן פירוש ל"ת היינו שלוקח ממנו את אשתו בחזקה ואי משום דבלא"ה איכא לא תנאף לא אדע הא י"ל דאע"ג דהוא אינו בועל אותה מ"מ בזה שגוזל אשת חבירו עובר בלא תחמוד וכמו גזלן דחייב על ההוצאה מרשות הנגזל כן חייבה תורה על המוציא אשתו של חבירו מרשותו אע"ג שלא בא עלי' וכמו בעבדו ואמתו דחייבא רחמנא בלא תחמוד ה"ה באשתו וז"פ לענ"ד ע"כ ד' הגאון ז"ל צ"ע ומה שנלע"ד עפי"ד הגאון ז"ל דבדברות הראשונות הי' לכל באי העולם ודברות האחרונות לישראל לבד ולכן מדוקדק היטב שינוי המקראות ונאמר דלכאו' יפלא באמת דלמה צריך קרא בפרט על א"ר כיון דכתיב בתורה אשר לרעך והכל בכלל ומה שנראה בזה כיון דפסק הרמב"ם ז"ל דבב"נ אע"ג דבעילת בעל יש להם מ"מ יכולה להפרד ממנה בדיבור בעלמא שאם אינה רוצה להיות אשתו נפקעת האישות וא"כ היא קיל מכל הקנינים שיש לאדם בחפיציו שא"א להם להפרד ממנו שלא מרצונו לכן הו"א דאינו בגדר כל הקנינים שיש לו ולכן צריך לפרטו א"ר ולכן כ' בית קודם לא"ר כיון דבית הוא מחובר לקרקע וא"כ יש לו בו קנין יותר אלים מבכל הקנינים המטלטלין לכן כתוב בית ברישא ואח"כ נקטה התורה לרבותא בריש' א"ר דהוא הקנין הגרוע מכל המטלטלין שיש לו ואעפ"כ הוא בגדר ל"ת ומדוקדק היטב לשון המקר' דבדברות הראשונות אך ז"ד בדברות הראשונות שנאמר לכל באי העולם משאי"כ בדברות האחרונות שנאמרו רק לישראל לכאו' צריך מובן למה פרט התורה א"ר הא בישראל קנין שיש לאדם באשתו אלים מכל הקנינים שצריך שיהי' לו בה קנין חלוט לצמיתות וא"כ ברור הדבר דהוי בכלל כל אשר לרעך לכן נראה כיון דלישראל נתחדש מצות קדושין דע"י קדושין גרידא ה"ה אשתו ושלא נימא דענין קדושין הוא רק כהקדש שנאסרו לכ"ע אבל מ"מ אינו בגדר שלו לחלוטין וכמו שעלה באמת על דעת הגאון מוהר"י חגיז ז"ל בהלק"ט דבקדושי אשה מהני שאלה כ"ז שלא נכנסה לחופה לכן קמ"ל התוה"ק שז"א דכל דקידש לה ה"ה אשת חבירו ואין חילוק כלל בין ארוסה לנשואה לענין זה וגם בארוסה הוא הקנין היותר אלים שיש לישראל בנכסיו שבכל הקנינים יכול להפקירם משא"כ אשתו א"א להפקיע מרשותו אלא ע"י גט או מיתתו וגם מפני שמלבד הקנין נוסף בו ענין קדושה שהוא כהקדש לכן כתבה בתורה לא תחמוד א"ר בריש' ועי"ז יפתחו לנו שערי אורה דמה שלא נאמר לא תתאוה בא"ר ונקדים לת' למה לא נאמר בדברות הראשונות לא תתאוה ומ"ש הכלי יקר צ"ע כנ"ל

אמנם לענ"ד נראה עפ"י דרכו רק להיפוך ממש ממ"ש הוא ז"ל רק אדרבה כיון דבדברות הראשונות נאמרו לכל באי עולם ובב"נ מוזהר על מחשבת איסור ג"כ א"כ אף שנאמרו בלשון לא תחמוד ממילא גם המחשבה אסורה דב"נ מוזהר על מחשבת איסור ג"כ וממילא ידעינן דישראל ג"כ מוזהרים על המחשבה כיון