עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › כלי חמדה דברים

כלי חמדה דברים עא

Keli Chemdah Dvarim 71 · כלי חמדה דברים · free full Hebrew text

Open in the reader →

שהוא לגמרי מיותר לכן נלע"ד דתשובתו הי' עד שאתה שאלני למה לא נאמר בדברות ראשונות שאלני אם נאמר בהן היינו בלוחות אחרונות אם נאמר בהן כי טוב או שבאמת שגם בלוחות האחרונות לא הי' כתוב כי טוב כלל רק הוא הוספות ביאר של מרע"ה באומרו לישראל מה שכתב בלוחות הראשונות למען יאריכון ימיך הוסיף לומר ולמען יטיב לך ואם נימא כן דהוא רק ביאר מרע"ה לא יקשה מפני מה לא נאמר בלוחות הראשונות כיון דלפי האמת גם בדברות האחרונות לא היה כתב כי טוב וז"נ בס"ד ועי' היטב בת' הרדב"ז הנ"ל ויש לי הרבה לישא וליתן בדה"ק ואכמ"ל אמנם ארשום בזה לתועלת הלומדים מ"ש בח' בזה לבאר קצת בענין השנוים בדברות הראשונות ובדברות האחרונות

שמור את יום השבת לקדשו וגו' ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתיך וגו' ל"ת כל מלאכה וגו' ועבדך ואמתך וגו' למען יניח עבדך ואמתך כמוך וזכרת כי עבד הית במצרים וגו' ע"כ צוך ד' אלקיך לעשות את יום השבת. הדקדוקים רבו א' קרא דלמען יניח מיותר גם פירוש כמוך גם מה לעשות את יום השבת הלא שבת קבוע וקיימו. ונראה בזה להעיר בדבר חדש ונקדים מ"ש הרמב"ן ז"ל בפ' יתרו דל"ת כל מלאכה עבדך ואמתך בזה"ל ועבדך ואמתך העבדים שמלו וטבלו שחייבין בכל דיני השבת כישראל כמו שאמר במשנה תורה כו' ואלו חייבין בכל המצות כנשים וראוי הי' שיזהר להם בעצמם כי הם עצמם מצוים בשבת אבל דיבר הכתוב עמנו מפני שהעבדים ברשותינו לומר ששביתתם עלינו ואם לא נמנעו אנחנו נענשים עליהם ועוד בעבור שעם ישראל ידבר ד' בעשרת הדברות עכ"ל, מבואר מד' רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל דגם לולי קרא שהזהרנו על שביתת העבדים ושפחות הי' הם חייבין בשמירת שבת מצד שהם בעצמם חייבין בכל מצות שבתורה כישראל אלא דקרא אתא להוסיף שיש חיוב גם עלינו כמו בשביתת בהמה כיון שהם ברשותינו אמנם לכאו' יש לעי' בזה דהנה באמת יש מקום שאלה לפ"מ דקי"ל דב"נ ששבת חייב מיתה והענין דמצות שבת שייך רק למי שהוא תחת השגחת השי"ת לבדו אבל מי שחיותו ע"י הטבע ה"ה בכלל הטבע בעוד כל ימי הארץ קור וחום וגו' לא ישבותו. הכלל בזה מוסכם דמצות שבת הוא רק לישראל שהם לגמרי תחת השגחת השי"ת וזה כל ענין שבת א"כ לפ"מ דמבואר בריש חגיגה דח"ע וחב"ח פטור מראי' משום דכתיב את פני האדון ד' מי שא"ל אלא אדון אחד וח"ע וחב"ח שיש לו שני אדונים וביותר פלא בירושלמי בברכות דממעט עבד מק"ש משום דכתיב שמע ישראל ד' אחד יצא עבד וכו' מבואר להדי' שאין עבד תחת אחדות השי"ת ופטור מק"ש מה"ט א"כ יש מקום גדול לומר דמה"ט אינו בכלל חומר שמירת שבת כבישראל והוא הערה גדולה למתבונן

אמנם נראה דז"א כיון דמפורש בתוה"ק דל"ת כל מלאכה אתה ועבדך ואמתך הרי בשבת פקעה התו"הק את העבדים ושפחות מחויב עבודה ואינם אז משובדים לבעה"ב לעשות מלאכתן וא"כ בשבת ה"ה בכלל יש לו אדון אחד וד' אחד שוב מוזהר על השבת כישראל וא"כ לא קשה קשיות הרמב"ן ז"ל דאמאי לא כתב אזהרה על עבדים ושפחות עצמן ז"א דתוה"ק הוצרכה לכתוב אזהרתו עלינו שלא נניח אותם לעשות מלאכה בשבת ועיד"ז הם מוזהרים לקושטא דמילתא כוון דבשבת ה"ה בכלל כל ישראל משא"כ אם לא הי' כתוב אזהרה על הבעלים לא הי' יכול לכתוב אזהרה על העבדים ושפחות עצמן ויפלא לכאו' על רבינו הרמב"ן ז"ל