כלי חמדה דברים ע

אמנם זהו אינו דהרי מבואר בהא דבני העיר ששלחו שקליהם וכו' דאי נמצאו השקלים הראשונים אלו ואלו שקלים הן ואין עושין להם לשנה הבאה אע"ג דנמצא לפ"ז דשקלו בשנה אחת ב' פעמים ועי' בר"מ ז"ל פ"ג משקלים ה"ח ט' ובהשגות הראב"ד שם נראה מבואר דליכא ב"ת בשוקל ב"פ בשנה

ובד"א אכתוב לכ"ת מענינא דיומא מה ששמעתי מכ"ק מרן שר התורה שליט"א מסאכאטשאוו שהעיר על מנהג העולם שאוכלים מצה בפ"ש ביום ואמאי אין אוכלין בלילה שאז היתה זמן אכילת מצה אם מקריבין את הפסח ונדחק לישב ואני אמרתי שאפשר הטעם הוא משום דבאמת יש חשש בל תוסיף שאכל מצה באמצע השנה אך שלא בזמנו בעי כוונה ומעתה זה דוקא כשאוכלין ביום אבל בליל י"ד שאז הוא זמנו אם אוכלין את הפסח וידועין דברי הירושלמי בנבנה המקדש בין ראשון לשני מקריבין פ"ש א"כ הוי ליל י"ד אייר בגדר זמנו ושוב ל"ב כוונה ואיכא חשש בל תוסיף: והנני ידידו דוש"ת וכו'

ג' במצות עשרת הדברות כבר האריכו המפרשים לבאר השנוים בין הדברות הראשונות לדברות האחרונות ועי' ברמב"ן ז"ל פ' יתרו מה שהאריך בענין זכור ושמור ודעתו ז"ל דבדברות הראשונות לא היה כתוב שמור כלל רק מרע"ה ביאר בדברות האחרונות שמור מה שנאמר מפי הקב"ה בדיבור אחד ובאוה"ח הרחיק עוד ללכת בזה עי"ש ובכלל כ' שם שהרבה הוסיף מ"ר בד' האחרונות וע' בת' הרשב"א אלף רנ"ה סי י"ב ובת' רדב"ז ח"ו סי' תקמ"ט עי"ש היטב וצריך אני לכפול הדברים מ"ש בפתיחה לס' דברים כי באמת כולם מודים שכל אות ואות הוא דברי השי"ת כיון שאח"כ כשכתב מרע"ה מפי השי"ת את הספר תורה והקב"ה אומר ומרע"ה כותב הרי הכל ד' השי"ת אך הם סוברים דבלוחות עצמם לא היה שום שינוי בדברות אחרונות ממה שהיה בדברות ראשונות רק שהיה תוספות ביאר ממרע"ה כאשר אמר לישראל מה שנאמר בלוחות והקב"ה הוסכם עם הביאר ההוא ואמרו אח"כ בעת כתב מרע"ה הספ"ת ומרע"ה כתבו רק בספר התורה וראה נא בר"מ ז"ל בסה"מ בשורש ב' מ"ש על הבה"ג שמנה בק"ח ונחום אבלים למצוה מיוחדת בזה"ל והנסמכים במחשבה זו מנו בכלל מ"ע בק"ח ונ"א בעבור הדרש הנזכר כאומרו יתברך והודעת להם את הדרך ילכו בה עכ"ל והנה דברים אלו אמרו יתרו למרע"ה והרמב"ם ז"ל אמר שהם דברי הקב"ה והטעם כיון שהקב"ה אמר אח"כ למשה אות באות לכתוב כן בתוה"ק ה"ה דברי הקב"ה ואע"פ שאומרים בשם יתרו א"כ ק"ו ב"ב של ק"ו במה שהוסיף מרע"ה ביאר בד' השי"ת והשי"ת אמר אח"כ הביאר הזה אות באות כמו שביאר אותו משה וכתבו בספר הרי הם דברי השי"ת וזה ברור ואמת

ולדעתי נראה ברור שז"ב ד' הגמ' ב"ק דנ"ד ע"ב שאל ר"ח בן עגיל את ר"ח ב"א מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהן כי טוב ובדברות האחרונות נאמר בהן כי טוב אמר לו עד שאתה שואלני למה נאמר בהן כי טוב שואלני אם נאמר בהן כי טוב או לא שא"י אם נאמר בהן טוב כו' וכבר נתקשו כולם ביאר הענין והתוס' במס' ב"ב הוכיחו מזה דמצאנו אמוראים שלא היה בקיאין במקרא והוא פלא ומלבד זאת אריכות הדברים עד שאתה שואלני כו' א"י אם נאמר בהן טוב