כלי חמדה דברים סט

ושלא לגרוע ומבואר בהדי' דבזה איכא קרא מיוחד שלא להוסיף ולא לגרוע הנה בח' תמהתי על הספרי דמנ"ל מזה שלא לגרוע ועוד קשה ממ"נ אי דבאיכא ב' תמידין פשיטא דאסור לגרוע מצד דמבטל עשה או חלק ממנה למ"ד דהוא מצוה אחת ואי דבליכא פשיטא דמחויבין להקריב האחד שיש להם ועלה בדעתי דזה גופא קמ"ל דהוא מצוה אחת ואיכא לאו דבל תגרע והא דמקריבין תמיד של בה"ע אע"ג דלא קרב של שחר היינו משום דילפינן מקרא דואת הכבש השני תעשה בה"ע דגלי קרא דאע"ג דבזה שמקריב הב' עובר על בל תגרע ולא אמרי' שוא"ת עדיף כמבואר לקמן בספרי ואת הכבש השני למה נאמר לפי שהוא אומר את הכבש האחד הרי שלא הקריב של שחר שומע אני שלא יקריב בה"ע [והיינו מצד בל תגרע] ת"ל השני תעשה בה"ע

שוב בא לידי ספר היקר ספרי דבי רב להגאון הספרדי ר"ד פארדי ז"ל כתב ע"ד הספרי די"ל דהנה סתם ספרי הוא ר"ש וס"ל באמת דאם לא הקריבו בבוקר במזיד א"ק בה"ע מצד בל תגרע עיי"ש ותמהני דהרי מבואר בש"ס דילן דגם לר"ש רק אותו בית אב לא יקריבו ועי' בספרי דבי רב לקמן בד' ר"ש שעושה ט"ס בדברי הספרי שלפנינו שכתב. בזמן שב"ד אונסין וצ"ל בזמן שאותו בית אב אונסין וי"ל בזה דאם מקריבין בית אב אחר שלא הוטל עליהם עבודת היום אינו עוברין בבל תגרע אם לא נקרב תמיד בשחרית לכן בית אב אחר יכולין להקריב תמיד של בה"ע אמנם בעיקר הדבר דיהי' איסור בל תגרע אם לא הקריבו תמיד אחד צ"ע לענ"ד מסוגי' דמגילה ד"ג ע"א דמקשינן בגמ' ועבודה חמורה מת"ת והכתיב ויהי בהיות יהושיע ביריחו וגו' אמר לו אמש ביטלתם תמיד של בה"ע ועכשיו ביטלתם ת"ת א"ל על איזהי מהן באת א"ל עתה באתי וגו' ל"ק הא דרבים הא דיחיד וקשה דקארו לה מה קארי לה דהרי ז"ב דאפי' א"נ דביטל ת"ת חמורה מביטל עבודה מ"מ היכא דאיכא עבירת ל"ת ג"כ פשיטא דעבודה חמורה דהרי כללא היא דל"ת חמור מעשה א"כ הכא דביטלו תמיד של בה"ע א"כ מלבד ביטל עבודה איכא גם עבירת ב"ת וא"כ איך אפ"ל דת"ת חמורה וע"כ משום דהוי ת"ת דרבים ועשה דרבים חמור ודוחה עול"ת ולכן ביטל ת"ת דרבים חמור מעבודה אפי' אם יש בביטל עבודה גם ל"ת ונראה מזה דליכא בל תגרע בביטל תמיד אחד אם לא שנימא כד' הספרי דבי רב דפליגי בזה ר"י ור"ש וסתם גמ' כר"י דליכא בזה לאו דבל תגרע דשני מצות הן. ובעיקר דעת הרי"ף בענין ב"ת דתמידין עי' בת' בית יצחק או"ח סי"ב אות ה' ושם העיר בקצרה ככל ד' כ"ת בזה בענין ב"ת ב"פ ויש להרחיב הדיבור בענינים אלה ואכ"מ

ד) ובענין זה יש לי עיון בדין מחצית השקל שאמרה תורה העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט שתמי' לכאו' הא בלא"ה איכא בל תוסיף ובל תגרע אמנם הא דדל לא ימעיט כ"כ המבי"ט ז"ל בקר"ס דמזה נשמע דצריך לשקול חצי שקל בב"א ואינו נותן מעט מעט אמנם הא דעשיר לא ירבה צ"ע וברמב"ן ז"ל כתב באמת דהוא אזהרה שאסור להרבות אך ת"ל מצד בל תוסיף ועלה בדעתי בכונת הרמב"ן ז"ל דאסור ליתן שני פעמים מחצית השקל בשנה אחת לצורך תרומת הלשכה וקמ"ל קרא דאע"ג דבכל מקום בעשיות מצוה אחת שני פעמים ליכא בל תוסיף הכא גלי קרא דבכה"ג איכא ב"ת