כלי חמדה דברים סה

דבאין לו יותר מב' פרשיות דמשום בל תגרע ליכא בכה"ג לדעת הרבה פוסקים דבא"ל ל"ש בל תגרע יקיים המצוה עכ"פ בשני פרשיות כמו שהי' המצוה מקודם א"ו דפשיטא לסתמא דגמ' דל"ה נוהגת מקודם שנאמרה פ' שמע והי' אם שמוע וא"כ ממילא לא היתה המצוה מעולם באופן אחר לכן שפיר איכא ב"ת בג' פרשיות ולכן הביא רש"י ז"ל גם תפילין ויש עוד להרבות שוח בכ"ז ואכ"מ כי לא באתי בזה אלא לבאר דלענ"ד דבאכילת ח"ש ליכא בל תגרע

זא ואהש ענין דב"ת וב"ת אעתיק בזה מ"ש בת' לידידי הרה"ג בעל ספר אלה המצות שי' כאשר שלח אותו לידי וז"ל שם. ב"ה כבוד יד"נ חביבי הרה"ג מעוז ומגדל וכו' מוהר"מ קופמאן הכהן נ"י שלו' יקרתו השגתי בצירף ספרו היקר אלה המצות וכו' ולהראות כי דבריו היקרים חביבים אצלי אמרתי לרשום קצת מה שהערותי מדי עברי ע"פ ספרו בענין ב"ת וב"ת להשתעשע את כ"ת בתוה"ק

א) בסימן ד' כתב כ"ת לברר פלוגתת הר"מ והרא"ה ז"ל בענין מלקות דבל תוסיף דהר"ם ז"ל ס"ל דאין לוקין והרא"ה ז"ל ס"ל דלוקין וכתב כ"ת על פי דברי הרא"ה ז"ל דכל לאו שאפשר לעבור עליו מבלי מעשה הוי בגדר לאו שאב"מ א"כ הר"ם ז"ל לשיטתו דס"ל דאם הב"ד אומרים שבשר עוף בחלב אסור מה"ת עוברין בב"ת א"כ משכח"ל ב"ת אפי' בלא מעשה ושפיר ס"ל. לר"מ ז"ל דאין לוקין עליו אמנם הרא"ה ז"ל לשיטתו דס"ל כדעת רוב המפורשים דל"ש ב"ת כלל אלא במצ"ע א"כ לא משכח"ל לאו דב"ת בלי מעשה שפיר כתב דלוקין עליו את"ד ותמהני עליו ששכח בל תוסיף דברכת כהנים דהוא רק בדיבור ופשיטא דאין לוקין עליו דהוי לשאב"מ א"כ משכח"ל גם לדעת החינוך בל תוסיף באין בו מעשה כלל אמנם האמת בזה לדעת החינוך ז"ל דס"ל דלאו דבל תוסיף דברכת כהנים הוא מלאו דב"ת דפ' ראה דכתב בתה"ק את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם וגו' לא תוסיף עליו וגו' דמזה דרשינן דאפי' על דיבור אסור להוסיף או לגרוע הכלל שס"ל דב"ת דדיבור ובל תוסיף דעשי' המה אזהרות חלוקות וכתבנו בזה בחי' לסוגי' דבל תוסיף וזה מוכרח לדעתו ז"ל א"כ ממילא נסתרין דבריו בדעת הר"מ ז"ל ג"כ דאאע"ג דהר"מ ז"ל ס"ל דגם בל"ת איכא ב"ת מ"מ היינו ג"כ בגדר מוסיף על הדיבור דהב"ד המה מוסיפים על דבריו של הקב"ה שאסר בב"ח של בהמה והמה אומרים שגם בשר עוף אסור מה"ת א"כ הוי רק מוסיף על הדיבור וא"כ כמו דברכת כהנים לא יגרע לעשות לאו דב"ת בעשי' ללאו שאב"מ ה"ה ב"ת דל"ת ודוק היטב בזה) אמנם לכאו' יש להעיר בדבר חדש ולומר דגם בב"ת דברכת כהנים לוקה משום דהוה לאו שיב"מ לפמ"ש הריטב"א סוכה בשם הרמב"ן ז"ל לת' הא דעובר בברכת כהנים בב"ת אע"ג דהאי לחודא קאי והאי לחודא קאי ליכא ב"ת משום דנשיאת כפים אוגדן א"כ י"ל דזה ששהה בפרישת כפים בהוספה זה הוה בגדר מעשה וכיון דהנ"כ הי' מיד לברך בהוספה עובר על עבירת ב"ת במעשה ולוקה מצד ב"ת ואין לומר כיון דהנ"כ הי' למצוה בכה"ג לא מצטרף השיהוי למעשה ז"א כיון דאמרינן האי לחודא קאי והאי לחודא קאי ליכא ב"ת ורק משום דנ"כ אוגדן יחד איכא ב"ת א"כ נראה פשוט דלפי האמת דאסיקנא דהוי זמנו משום דאלו מתרמי צבורא אחרינא הדר מברך ועובר על ב"ת ה"ה דפוסל כל המצוה בנ"כ וכמו כל ב"ת היכא דאגדן יחד פוסל כל המצוה א"כ לפי האמת דעובר על ב"ת ל"ק מצות ברכת כהנים כלל והי' הנ"כ מעשה לעבירת הלאו דבל תוסיף