כלי חמדה דברים סג

ו) והנה חכם אחד הערני ע"מ שנסתפקו האחרונים אם יש מצוה באכילת מצה ח"ש ועי' מ"ש בזה בס' כל"ח פ' פקודי דלכאורה יש בזה איסור בל תגרע והביא אומר הבא מן החדש בס' חלקת יואב ס"ב שכ' הטעם לחלק דבשופר ל"א דמי שא"י לתקוע כל התקיעות יתקע עכ"פ תקיעה לזכרון ובד' מינים קימ"ל דיכול ליטול עכ"פ אחת לזכרון אם אין לו כל הד' מינים דההבדל הוא דבשופר כיון דיוצא בזאח"ז ואפי' שמע ט' תקיעות מט' בני אדם בכל היום יוצא לכן חל שם מצוה על תקיעה אחת וכשאינו שומע יותר איכא בל תגרע משא"כ בלולב כיון דאם אינן כולן לפניו א"י בזאח"ז א"כ מין אחד אינו מצוה כלל ול"ש ע"ז שם מצוה ולכן מותר ליטול לו לזכרון ומעתה ה"ה במצה כיון דחזי לאצטרופי בכדי א"פ ויש על ח"ז שם מצוה א"כ עובר על בל תגרע כיון דיש שם מצוה על פחות מכזית וכשאינו משלים אח"כ עובר על בל תגרע א"ד: וזה אשר השבתי לו

לדעתי אף לפ"ד הג' שיחי' אינו דומה אכילת מצה לתק"ש דהתם מצרף כל זמן החיוב שפיר אמרי' דלא יתקע אפילו אחת כיון דכל זמן החיוב שם מצוה ע"ז שיש לו צירף וממילא יש בו עבירת ב"ת כשאינו משלים משא"כ גבי אכילת מצה דא"ל צירף אלא בכדי א"פ א"כ ל"ש בזה ב"ת דתוך כדא"פ הרי באמת רוצה לצרף אם ישיג עוד ח"ז מצה ולאחר כדי אכילת פרס ששוב א"א להצטרף שוב בטל שם מצוה מהח"ז ומחויב מחדש לאכול מצה א"כ נתבטל שם מצוה מהח"ז בזמן חיובא דאכילת מצה ושוב לא עבר על בל תגרע כיון דלא עשה מצוה כלל וז"ב. אך כ"ז אני כותב לפ"ד של הרב בעל חלקת יואב אבל באמת אין לבנות יסוד על דבריו שם דמלבד דלפמ"ש הוא בעצמו בס' ל"א מספרו שם להוכיח באריכות דאתרוג אינו דומה לג' מינים ואם נוטלו אפי' כשאינו לפניו הג' מינים יוצא בזאח"ז עיי"ש שמסיק כן להלכה א"כ יקשה לדידי' איך מותר ליטול האתרוג לזכרון אם אין לו יותר הא עובר על בל תגרע

אך מלבד זאת קושייתו משופר לק"מ דבשופר טעמא אחרינא איכא כיון דאמרה תורה פעם אחת זכרון תרועה ודרשינן לחלק בין בחול בין בשבת אע"פ שזה אסמכתא משום דמה"ת גם בשבת יש לתקוע מ"מ זה בודאי אמת ודרשה גמורה הוא דאם א"א לתקוע אז אמרה תורה דזכרון תרועה יהי' וזה עפ"י סדר הברכות שמברכין מלכיות זכרונות ושופרות א"כ ל"ש לעשות זכרון אחר שצותה התורה ומלבד זה כיון שמודה הרב שי' דתרועה לחוד ל"ש לתקוע כיון דבלא פשוטה לפני' ולאחרי' אינה מצוה כלל א"כ ל"ש לעשות זכרון על התקיעה כיון דיום תרועה כתיב ותרועה לחודא בודאי דלאו כלום הוא וכמ"ש בספרי כל"ח ומבואר בתורה דהזכרון ג"כ צריך לתרועה שהוא החיובות בר"ה ובמח"כ אזיל בתר איפכא בדבר פשוט ומבואר וגם עיקר דבריו שם לת' קושיות הטו"א מעל הספרי ומדמי לולב לציצית כיון דחל שם מצוה על אחת מהן איכא בל תגרע. כ"כ בס' בית יהודה שאינו דומה דבלולב אם יש לו הד' מינים לפניו כיון דנוטלו בזאח"ז יצא שפיר נופל על הראשון שם מצוה כיון דאם יטול אח"כ המין האחר אפי' אם שוב לא יהי' המין הראשון בידו ג"כ מקיים המצוה ויש לו צירף עם המין שנטל כבר משא"כ בציצית אם יעשה הציצה הד' בשעה שסילק את הציצה הא' אין כאן מצוה כלל ובעינן שיהי' כל הציצית ביחד על הבגד נהי דעשייתן כשירה בזאח"ז מ"מ אין חלות שם מצוה על הציצית הראשונות עד שעושה כל הד' ציצית א"כ א"ד ללולב ואם כי מסברא י"ל דגם בזה שייך ב"ת כיון דיש עליו שם מצוה אם ישלים עכ"פ מכאן