כלי חמדה דברים סא

דהרי בכל קרבן יש ד' עבודות והמה שחיטה וקבלה והולכה וזריקה וזה הוא מצות הקרבן א"כ אם עשה שני עבודות בלבד דהקרבן פסול איכא עבירת בל תגרע א"כ כשלא יזרוק כלל ג"כ איכא ב"ת דעשה שחיטה וקבלה וחיסר הזריקה ולא מבעי' לפ"מ שנראה מפשטן של ד' הספרי דס"ל דבג' ציצית איכא ב"ת אע"ג דאינה מצוה כלל א"כ בודאי שייך הכא ב"ת אך אפי' לפמש"כ הטו"א באבני מלואים בסוגיין להוכיח דל"ש בל תגרע אלא כשיש ע"ז ג"כ שם מצוה וכשר בדיעבד אבל כשכל המצוה נפסל ל"ש בל תגרע אם לא שנימא כרשב"א ז"ל דגם במבטל מצוה לגמרי איכא בל תגרע ועי"ש מה שהאריך בזה ומ"ש בזה בקונט' בית יהודה ח"ב בסוגיין דב"ת מ"מ הכא כיון דשחיטה עכ"פ אהני לטהר מיד"נ והיא בעצמה ג"כ מצוה איכא ל"מ במדבר דלא נהגו בחולין כלל בודאי הוא רק מחלקי המצוה דקרבן אך אפי' לדורות דנוהגת גם בחולין מ"מ א"ד חולין לקדשים דבחולין הוא רק מתיר ובקדשים הוא עבודה והוכשרה ליפסל בטב"י ובלינה א"כ כ"ע מודים דאם אינו גומר כל העבודות איכא ב"ת. איברא די"ל כיון דהי' פייס א"כ הזורק ל"ה שוחט א"כ אם לא יזרוק כלל לא יהי' הוא עובר על בל תגרע אך זה א"ש רק לדעת רש"י ז"ל דגם בקרבן יחיד הי' פייס ועי' ביומא כ"ו ע"ב במשנה שם דנראה מבואר להיפך ובהגהות נוב"י ז"ל מ"ש לת' דעת רש"י ז"ל דסתמא הי' ע"י פייס וא"כ י"ל דבכה"ג לא השוחט ולא הזורק עוברין על ב"ת אם לא יזרקו כלל כיון דהי' ע"י פייס א"כ השוחט א"צ לעשות יותר והזורק כיון שלא עשה עוד כלום אם לא יזרוק כלל לא יעבור על ב"ת. ואין להקשות כיון דאסיקנא זורק מקבל וא"כ כשנתערב הדם שכבר קידש בכלי א"כ אם לא יזרוק הרי עובר על ב"ת כשקבל ולא זרק הדם ז"א דנראה דאם נעשה ע"י פייס ל"ש בשום כהן ב"ת כלל כיון דכ"א אינו עושה כל המצוה ל"ש בזה ענין בל תגרע אם שוחט ומקבל ואינו זורק את הדם כיון דיכול להעשות ע"י אחר ולכן צדקו דברי הטו"א דדוקא בזורק ולא עשה כמצותו שייך בל תגרע אבל לא באינו זורק כלל ונראה דאפילו לדעת הרשב"א ז"ל כפ"מ שהבין הטו"א דבריו דס"ל דאם עובר על מצ"ע איכא ב"ת מ"מ הכא אין סברא דכהן יזרוק את הדם מתנה אחת ויעבור על ב"ת בשביל שלא יעבור על עשה כיון דעשה לאו דוקא עליו רמי' וממילא מיעקרה אך לפ"ז צ"ע באמת סברת ר"י דס"ל דאע"פ דעובר על ב"ת מ"מ נתן מתנה אחת להכשיר הקרבן דמהכ"ת לעבור על ב"ת בשביל הכשר הקרבן דנהי דמצאנו במנחות דמ"ח בכבשי עצרת שאומרים לו חטא בשביל שתזכה וזורק דם שלא לשמן להכשיר את הב' כבשים אך מלבד דיש לומר דשאני ק"צ ככבשי עצרת שאומרים לו חטא בשביל שתזכה מלבד זאת י"ל דאינו עובר בלאו כיון דכולם לא חזו לשמו. ועי' בזה בס' חמדת ישראל בקונטרס נר מצוה חלק הלאוין אות צ"ד ועי"ש אמנם בקרבן יחיד יהי' מותר לעבור בלאו בשביל להכשיר הקרבן וצ"ע

ויש להעיר ממנחות פ"א על הא דמבואר בברייתא בתודה שנתערב' בתמורה ומתה אחת מהן חברתה א"ל תקנה דא"א לקרב בלא לחם דלמא תודה הוא ולהביא לחם א"א דלמא תמורה הוא ומקשינן וליתי בהמה ולחם ולימא אי הך דקיימא תמורה הוא הא תודה והא לחמה ואי הך דקיימא תודה הוא הא לחמה והא תהוי תמורה א"ל עני מרי ארבעין בכתפי וכשר נראה מבואר דדוקא לאו שי"ב מלקות אין לעבור בשביל להכשיר הקרבן אבל לאו שא"ב מלקות מותר לעבור לצורך הכשר הקרבן א"כ א"ש מאד לשון הר"י דס"ל דעל לאו דבל תגרע ל"ש מלקות כיון דזה אינו מעשה דאסורא דהרי יש בידו להשלים עוד ג' מתנות וא"כ זה