כלי חמדה דברים נח

ומצטער דין אחד להם והדבר ברור דל"ש ב"ת אלא במה שהגבילה תורה בתואר המצוה הן בזמן הן במין אבל מה שהוא מקרה מחוצה לו שא"י לעשות המצוה אף אם עשאה לא יתכן לומר שהוא בגדר ב"ת אמנם לילה בתפילין ובלולב דאמרה תורה להדיא דימים ולא לילות וא"כ הגבילה תורה מצוה זו דזמנה רק ביום פשיטא דבלילה איכא ב"ת והוי שלא בזמנה לענין עשיית המצוה וצריך כונה

ד) ומש"כ הג' שיחי' להכריח דבכה"ג ליכא ב"ת דאם לא כן מה פליגי במניח תפילין בלילה אם השמר דעשה עשה או לאו ת"ל משום ב"ת. הנה בקושיא זו כבר נתעורר הג' ז"ל בשאג"א סי' מ"ג יע"י בס' בית יהודא שכתבתי לתרץ דנפ"מ באם לא הניח תפילין ביום דנראה מסברא דב"ת ל"ש אלא אם עושה גוף המצוה ומוסיף עלי' משא"כ באם לא עשה עיקר המצוה ל"ש על ההוספה גדר ב"ת לא מבעי' לדעת הפוסקים בהאי לחודא קאי ליכא ב"ת בודאי כן הוא אך אפי' להסוברים דגם בכה"ג עובר על ב"ת מ"מ ה"ד אם עשה המצוה דאז אמרי' דאע"ג דהאי לחודא קאי ואינו פוסל גוף המצוה מ"מ עבר על ב"ת משא"כ כשאינו מקיים גוף המצוה ל"ש ב"ת על הוספה ויש להעיר בזה מסוכה דמ"ז ע"א בפלוגתת ר"י בר"י דר"ש בר שילת משמי דרב וריו"ח אי שמיני שביעי לסוכה או שמיני לסוכה עי"ש היטב כל הסוגיא וללישנא בתרא הפלוגתא אי מיתב יתבינן ואמר ר"י נקט דריו"ח בידך משום דר"ש בר שילת לבר מסוכה הוי יתיב ותמי' כמו שתמה בנוב"י מה"ק חאו"ח סי' א' דמה יענה להא דר"י בר ביזנא וכל גדולי הדור דהוי יתבי בסוכה בח' ספק ז'

אמנם לדברינו א"ש דמהם א"ר כלל כיון דלא יתבי בסוכה כל ימי החג א"כ ל"ש ב"ת כלל כיון דלא עשו גוף המצוה ל"ש עבירת ב"ת לכן שפיר הוי יתבי אבל מי שמקיים מצות סוכה כל ז' שפיר י"ל דאף מיתב לא יתבינן מחשש ב"ת אך לפי"ז צ"ע מה דמסקינן הלכתא מיתב יתבינן כיון דמר"י ב"ב וכל גדולי הדור א"ר א"כ אמאי לא נקטינן כריו"ח ובפרט דר"ש בר שילת בעצמו לא יתיב בסוכה ומה שנראה להעיר בדבר חדש ונאמר דהסברא שכתבנו דמי שלא קיים גוף המצוה אין איסור ב"ת בהוספה אע"פ שהסברא נותנת כן מ"מ במצות סוכה לפמ"ש האחרונים דמצות ס כה הוא רק מתיר שאסור לאכול חוץ לסוכה וזה מחדש נדפס ס' אבני נזר למו"ר הגאה"ק זצלה"ה ב"ח או"ח סי' תפ"א הוכיח כן מהא דכשר סוכת גנבך עי"ש שהאריך לברר הדברים דסוכה רק מתיר האכילה ומעתה י"ל דמי שפטור מסוכה כל ז' אינו מקרי שלא קיים מצות סוכה כיון דבעצם אינו מצוה אלא מתיר והוא לא הי' צריך להמתיר הזה אינו בגדר שלא קיים המצוה ואם ישב בסוכה בח' שפיר הוה בגדר מוסיף דתורה אמרה דל"צ המתיר הזה רק ז"י והוא הוסיף בח' ואין נפ"מ במה שלא נשתמש בהמתיר הזה כל ז' כיון דל"ה צריך לו ומדינא דאם עבר ולא אכל בסוכה כל ז' אם הי' חייב י"ל דאינו ב"ת משא"כ כשהי' פטור מן הדין שפיר י"ל דהוי בגדר מוסיף אמנם ז"ד א"נ דסוכה הוי מתיר משא"כ א"נ דסוכה הוא מצוה בקו"ע ומי שאוכל חוץ לסוכה אינו עושה איסור כ"א בזה שאינו מקיים מצות סוכה א"כ אפי' אם הי' פטור כל ז' מסוכה מ"מ כיון דזה כללא דאונסא כמאן דעביד לא אמרינן א"כ הרי חיסר המצוה כל ז' ושוב ל"ש ב"ת כיון דלא עשה גוף המצוה ודו"ק היטב בזה כי נכון מאד בסברא דא"נ דהמצוה רק מתיר שלא לאכול חוץ לסוכה א"כ מי שאינו צריך להמתיר הנ"ל כאלו קיים המצוה משא"כ כשאמרינן דהוא מצוה חויבות א"כ נהי דהי' פטור אבל המצוה לא קיים ושוב ל"ש ב"ת כלל: