כלי חמדה דברים נב

חמש פרשיות בתפילין חמש מינין בלולב וחמש ציצית וכן לא תגרעו עכ"ל וברש"י ז"ל פ' ראה י"ז א' ל"ת עליו ה' ט טפות בתפילין ג' מינין בלולב ד' ברכות בברכת כהנים עכ"ל

א) וצ"ע אמאי שינה רש"י ז"ל שם ונקט ברכת כהנים ושייר ציצית ואולי י"ל דכוונת רש"י ז"ל עפמ"ש המפורשי' לפרש הקרא דל"ת כן לד' דהכוונה שלא נעשה עבודתם שעבדו לע"ז לשם השם ית' יעי' ברמב"ן ז"ל שהאריך בזה וכ' בזה"ל וע"כ אמר את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם להזהר על מעשה הקרבנות ועבודת המקדש שלא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו וזה ענין הפרשה באמת עכ"ל ומעתה י"ל דאע"ג דרש"י ז"ל פירש הקרא דל"ת כן עפ"י דרשת חז"ל מ"מ מודה שעומק הפשט במקראות אלו קאי על ענין הוספה וגרעון בעבודה והיינו במצות שהן בגדר עבודת השי"ת לכן נקט רש"י ז"ל תפילין שהם מצות של עבודה להשי"ת כמו שמרומז בש"ר וש"י לשעבד המח והלב להשי"ת ואסורין בהיסה"ד וכן לולב דהוא מצות מקדש כמבואר בתה"ק ושמחתם וגו' שבעת ימים וכן ברכת כהנים דהוא שירת וכל אלו הם בגדר עבודת השם משא"כ מצות ציצית הוא מצוה אבל אינה עבודה ובאמת המעי' בספרי פ' ראה שכ' בקרא דל"ת מכאן אמרו הנותנים במתנה אחת וכו' נראה דס"ל ג"כ דעיקר הקרא קאי על ב"ת דקרבנות כמו"ש הרמב"ן ז"ל. ומה שנראה יותר בד' רש"י בשנדקדק בדבריו ז"ל דכאן כ' ה' פרשיות בתפילין ולקמן כ' ה' טוטפות בתפילין לכן נראה דהנה ידיעה פלוגתת הראשונים ז"ל אי האי לחודא קאי והאי לחודא קאי איכא ב"ת שדעת רש"י והר"ם ז"ל דגם בכה"ג איכא ב"ת אלא שאינו גורע אמנם דעת הרמב"ן ז"ל ודעימו דבכה"ג ליכא ב"ת כלל ומעתה נראה דרש"י בא לנו להורות דמב"ת האמור כאן לא נשמע אלא היכא דאגוד יחד כגון ה' פרשיות בתפילין והם בבית אחד וכן ה' מינים בלולב למ"ד צריך איגוד וה' ציצית דהטלית אוגדן אמנם לקמן בפ' ראה לפ"מ שמפרש הרמב"ן ז"ל דלפי הפשט נראה דקאי על עבודות א"כ ברור דהפירש דל"ת היינו אפי' דהא לחודא קאי וילפינן מני' דה"ה לכל המצות אפי' בהא לחודא קאי איכא ב"ת לכן נקט ה' בתים להורות דאפי' בהאי לחודא קאי נהי שאינו גורע מ"מ איכא ב"ת. ועי' בסנהדרין פ"ח בד' רש"י ז"ל וכן בה' מינים בלולב אפי' אם א"צ איגוד ולא איגדן וכן ברכת כהנים ס"ל לרש"י ז"ל דאינו בגדר אגודין ולכן לא נקט ציצית דבציצית ל"מ לי' בלא איגד וכן ה' פרשיות ל"מ לה בלא איגד ומדוקדיק מאד לשון רש"י ז"ל דכאן נקט ענין ב"ת היכא דאגידין יחד ולקמן בפ' ראה בא להורות דאפי' אם הא לחודא קאי איכא ב"ת. יעי' בס' דעת זקינים לרבותינו בעלי תוס' שכ' בזה"ל ל"ת עליו שאם תוסיפו תגרעו דכל המוסיף גורע שאם תעשה ה' ציצית גרעת גם הארבעה שאינן כלום מאחר שלא עשית המצוה כהלכתה וכן פירש רש"י ה' פרשיות שבתפילין וה' מינין שבלולב אבל אם ישב שמנה ימים בסוכה לא בא השמיני עם השבעה ומה שעשה עשה עכ"ל נראה שבא ל"ת בזה דלכן לא נקט רש"י ז"ל דגם בישן בח' בסוכה איכא ב"ת כיון דבזה אינו גורע ואינו פוסל המצוה ורש"י ז"ל לא נקט ב"ת אלא היכא דגורע עיד"ז משא"כ היכא דהא לחודא קאי זה אינו נכלל בכלל ב"ת האמור בפרשה זו אמנם הרמב"ן ז"ל אחר שהביא ד' רש"י ז"ל וכ' שהוא מספרי הוסיף בזה"ל אבל לא באלה בלבד אמרו אלא אף הישן בח' בסוכה בכונה לוקה כמו שמוזכר במסכת ר"ה ונלענ"ד דהרמב"ן ז"ל לשיטתו דס"ל להלכה דהאי לחודא קאי ליכא ב"ת כלל והא דברכת כהנים היינו משום דנשואות כפים אוגדן וכן שמיני הוי אגוד לז' ימי