כלי חמדה דברים נא

סמוכין לד' התוס' דבני ח"ל פטורין מראוי' מטענת ב"ג וב"ר ביהושוע כ"ב כ"א והנמשך שאמרו ב"ג וב"ר שלכן הקימו מזבח מדאגה בדבר שלא יאמרו בנ"י כי הירדן הוא גבול מפסיק בין א"י ובין ח"ל ויאמרו להם אין לכם חלק ונחלה בד' וכו' שלכאורה בלתי מובן אמנם א"נ כד' התוס' דהדר בחו"ל פטור מראוי' ופסח א"כ שפיר יובן אמרם כי עיד"ז שנחזיק את עבר הירדן לחו"ל אין להם חלק ונחלה בד' דהיינו שפטורין מראוי' אתד"ק ודפח"ח

אך באמת בפשיטות יש לסתור זה לכאו' די"ל דחו"ל אינו פטור אך מ"מ שפיר אמרו דאי עבר הירדן הוא חו"ל א"כ אין להם קרקע בא"י ופטורין מצד אין להם קרקע אבל אין הכרע מזה דח"ל פטור מראוי' וכבר בררנו לעיל שעיקר דצריך דוקא שיהי' לו קרקע בא"י אמנם לאחר העיון נראה דזה צריך בירר גדול ולכאורה עלה בדעתי דהרי הטעם דכ' הטו"א דבעינן דוקא שיהי' לו קרקע בא"י הוא משום דכתיב ארצך והיינו המיוחד לך כמו דדרשינן בקדושין ל"ט ע"א שדך למעוטי כלאי זרעים שבח"ל והנה רש"י ז"ל פירש שם ד"ה והכתיב שדך וכו' וח"ל לא הקנו לך מן השמים עכ"ל א"כ כ"ז דח"ל אינו מכלל שדך היא משום דלא הקנו לך מה"ש א"כ בעבר הירדן אפי' א"נ דהוא בכלל ח"ל מ"מ הוי בכלל ארצך א"כ הו"ל בכלל יש לו קרקע ומחויב בראוי' ומעתה שפיר אמר מרן שליט"א דמוכח מזה כדעת התוס' דדר בח"ל פטור מראוי' דמצד אין לו קרקע ל"ש למיפטר כיון דאפי' א"נ דהוא ח"ל ג"כ הוי בכלל יש לו קרקע ועמקו מחשבות אדמו"ר שליט"א אמנם בעיקר הדבר שכתבנו בפשיטות דאף א"נ דעבר הירדן הוא חו"ל מ"מ מיקרא ארצך כיון דהקנו להם מן השמים אף כי יש להביא סמוכין לזה מד' הר"ם ז"ל בפירש המשניות פ"א דבכורים מ"ו שכ' להדיא בזה"ל ועבר הירדן אע"פ שאינה זבת חלב ודבש הש"י נתנה לנו ואפשר לנו לומר אשר נתת לי והר"ם ז"ל בפירושו אזיל בשיטת הסוברים דעבר הירדן אינה בכלל אר"י כמו שמבואר בדבריו בפ"ג מי"א שם שעבר הירדן אינה מא"י עי"ש וא"כ מבואר כדברינו דאע"ג דעבר הירדן הוא חו"ל מ"מ הש"י נתנה לנו והוא בכלל ארצך מ"מ נראה שזה מחלוקת דתנאי ובספרי פרשת כי תבוא פסקא רצ"ט איתא בזה"ל כי באתי אל הארץ וכו' ר"ש אומר פרט לעבר הירדן שנטלו מעצמן א"כ מבואר דעבר הירדן אינו בכלל אשר נתן ד' וחפשתי בספרים ומצאתי להגאון בעל ברכ"י ז"ל או"ח סי' תפ"ט האריך והרחיב טובא בד"ז אי עבר הירדן הוי מכלל א"י או לא יעיי"ש שכ' שהוא פלוגתא דתנאי ובדעת הר"ם ז"ל החליט דס"ל דעבר הירדן אינה א"י ולפ"ז הי' מקום לתרץ בפשיטות השמטת הר"מ ז"ל ד"ז דר"א דמי שאל"ק פטור מראוי' דהר"ם ז"ל לשיטתו דס"ל דעבר הירדן הוי ח"ל א"כ אי איתא לדר"א ב"ג וב"ר פטורים מן הראוי' מצד שאל"ק בא"י וזה לא יתכן לומר כלל ור"א ס"ל דעבר הירדן הוא מא"י וא"כ שפיר י"ל דאל"ק פטור מראוי' וב"ג וב"ר הי' להם חלק בארץ ובאמת לדעת התוס' דפסח וראוי' דין א' להם יש להוכיח דב"ג וב"ר הי' חייבים בראוי' דהרי מצאנו בפסח יאשיהו דכל ישראל עשו את הפסח עי' במלאכים ב' ובד"ה דמבואר ברש"י ז"ל דכל עשרת השבטים עשו הפסח בירושלי' וקשה הא ב"ג וב"ר פטורים מפסח כיון דאל"ק ועכצ"ל דליתא לדר"א או דעבר הירדן דין א"י יש לו וא"כ הר"מ ז"ל לשיטתו הי' לו הכרח דאין הלכה כדר"א ויש לפלפל בזה הרבה עפ"ד הברכי יוסף שם ואכ"מ

ב) שם ד' ב' לא תוסיפי על הדבר אשר וגו' ולא תגרעו ממנו לשמור את מצות וגו' וברש"י ז"ל כגון