כלי חמדה דברים תנו
Keli Chemdah Dvarim 456 · כלי חמדה דברים · free full Hebrew text
Open in the reader →אמר בן המחבר מפני כי דרכי מעודי להיות נטפל ומחובר לטהור לספרי דבי רב מר אבא הגאון המובהק שר התורה חכם הכולל עטרת ראשי שליט"א אמרתי גם עתה לא אמנע מלהציג פה איזהו הערות וחידושים הנוגעים לספרי כלי חמדה היקרים ובפרט כי ידעתי בי עיקר העונג ורצון אאמו"ר הגאון שליט"א לראות בניו וב"ב עוסקים בתורה ובמצות וחפץ לבבו הטהור ימלא ד' לטובה וישבע מאתנו רב נחת ויחל קרנו בשמש זורחת ויזכה עוד להרביץ תורה בישראל כאו"נ היקרה ובעתירת בנו לנצח
א) עיין בכלי חמדה אות א' פ' נשא אות שהאריך אאמו"ר הגאון שליט"א לפלפל בד' המהרי"ק בא"א שזינתה ברצון באו"מ אסורה לבעלה משום דמעלה בו מעל עכ"פ עיי"ש אמרתי אכתוב פה מה שראיתי להגאון המובהק בעל חלקת יואב שליט"א בירחון הרבני הפרדס ח"ב קונטרס ב' האריך בת' להשיג ע"ד המהרי"ק ז"ל מש"ס ופוסקים בראיות חזקות וברורות כיד ד' הטובה עליו, אם אמנם כי יודע אני מך ערכי שאינני כדאי לחוות דעתי בענין זה ובפרט להרהר אחרי זקן הגאונים בדורינו שליט"א אבל מפני שנוגע לכבוד רבותינו בעלי הש"ע ז"ל שכולם תפסו הלכה זו באין חולק אמרתי להעיר קצת בדבריו היקרים אולי יעלה בידינו להגל מעט התמוהות והסתירות שהעמיד לפנינו הגאון שליט"א וזה החלי בעזר צורי וגואלי
הנה הגאון שליט"א הבין בכוונת המהרי"ק דכל איסור א"א שאסרה התורה הוא משום ומעלה בו מעל ולא מחמת עבירה לשמים כלל וכן הבינו הרבה מאחרונים ומתוך כך רצו לומר דאם זינתה מרצון בעלה אינה נאסרת דל"ש מעילה [וכן הרגיש בזה הג' שליט"א אלא שהוא דחה זאת כי גם בכה"ג נקרא מעילה בבעלה יעיי"ש] ולענ"ד נראה ברור דכונת המהרי"ק ז"ל כמו"ש אאמו"ר הגאון שליט"א בספרו חמדת ישראל בדיני ב"נ דף ק"ו ע"א כיון דכתיב ומעלה בו מעל דהיינו מלבד איסור לשמים יש עוד איסור מעילה בבעל אשר הוא איסור בין אדם לחבירו כמו בגזל דיש ב' מיני איסורין כנודע ולכן באו"מ אע"ג דלענין שמים הוי שוגגת מ"מ על איסור מעילה עברה ובשביל מעילה לבד נאסרת עליו ועיין בת' רעק"א סי' ר"ו בד"ה לענ"ד בכונת המהרי"ק יעיי"ש וי"ל עוד בכונת המהרי"ק ז"ל כיון דענין השקאת סוטה שאמרה התורה ודנין אותה בד"נ מפני המעילה ובכל גוני דשייך מעילה צריכה השקאה וממילא אסורה לבעלה מצד סוטה והבן ויש לה"ר ברורה לד' המהרי"ק ז"ל מד' הר"מ ז"ל סוף פ"ג מה' סוטה שכ' בזה"ל אשה שזינתה באונס או בשגגה אין המים בודקין אותה שנאמר והיא לא נתפשה פרט לאונס ותמעל מעל באשה פרט לשוגגת ולכאו' קשה למה לא נוכל ג"כ ללמוד אונס מותמעל מעל דבאונס בודאי ל"ש מעילה דאונס ושוגג חדא הוא כמו"ש הרמב"ם ז"ל וצ"ל כיון דקיי"ל תחילתו באונס וסופו ברצון מותרת לבעלה דיצרה אלבשה א"כ לא נוכל ללמוד זה מותמעל מעל כיון דסופו ברצון והו"א דגם זה חשיב מטילה ולכן צריך למילף מקרא דהיא לא נתפשה דעכ"פ נתפשה מתחילה א"כ באמת על אומר מותר אין לנו שום מיעוט דאם לא נוכל למעט אונס מתחלתו מותמעל מעל כ"ש דלא נוכל למעט או"מ והרי מבואר מד' הר"מ ז"ל כד' המהרי"ק ז"ל אך צ"ע לכאו' דהיאך נוכל למעט מותמעל מעל פרט לשוגגת הא הרי גם בשוגג שייך מעילה כמו דאנן קיי"ל דיש מעילה בהקדש בשוגג אך באמת ל"ק כיון דמעילה דהכא הוי עבירה שבין אדם לחבירו ל"ש ענין שוגג ושוגג ל"ש כ"א לשמים דשייך כפרה אבל באו"מ שפיר נופל עליו לשון מעילה ועיין במקנה קידושין נ"ג מ"ש ע"ד התוס' בד"ה אף במכר יעוי"ש וי"ל דזה הענין באשת כהן דנאסרת אפי' בשוגג ובאונס כיון דהוא מחמת קדושת כהונה ושייך מעילה גם בשוגג, וצ"ע באמת בנערה המאורסה דג"כ הוי בכלל מועל בהקדש כמו"ש המהר"ל ז"ל מפראג דלכן נערה המאורסה בסקילה כי מפני הבא על נערה המאורסה ה"ה חוטא בהקדושה