כלי חמדה דברים תנא

וא"י או בשעת השמד אפי' אם יודע בעצמו שגם חלקו לעוה"ב אבוד בודאי מחויב למס"נ ואין זה שום סבה למנוע מס"נ ובהקדמה לתקוני זוהר (ד' לבוב) דף כ' ט"ב בזה"ל וכגון דא ואהבת את ד' אלוקיך אפי' נוטל את נפשך דאם חביב עלי' נפשי' מגופא לכך נאמר בכל נפשך ואם חביב עלי' ממונא מגופא לכך נאמר בכל מאדך ועיי"ש בכסא מלך שתמה ע"ז ועיי"ש שנדחק לפרש דקאי על יסורים אמנם לענ"ד נראה פשוט שכונתו שיש לך אדה שמחשב שעתה אם ימסור נפשו יקיים רק עשה דונקדשתי אמנם לעומת זה לא יוכל לעשות עוד תורה ומצות והרי יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי עוה"ב א"כ לא ירצה למסור נפשו מצד נפשו ונשמתו ע"ז אמרינן בכל נפשך שאין להשגיח ע"ז. ובאמת נראה לענ"ד בדקדוק לשון הר"מ ז"ל בפ"ה מיסה"ת ה"ד שכ' כל מי שנאמר בו יעבור ואל יהרג ולא עבר הר"ז מתחייב בנפשו שכונתו דמתחייב בנפשו שמבטל את נפשו היינו את נשמתו מתורה ומצות דכיון דאין חיוב למסור נפשו הרי איסורא רמיא עליו לאבד את נפשו וגם בזה חולקין עליו התוס' והר"ן ז"ל וס"ל דאם רוצה להחמיר על עצמו רשאי ודעת הנמוק"י דאם גדול רשאי להחמיר על עצמו כדי שיראו העם וילמדו ממנו וזה הענין להפקיר את עצמו ונשמתו עבור כלל ישראל וזאת למדה אותנו התוה"ק שלא די שמרע"ה נתן את כל זכותו לישראל וכמו שכ' הרמ"ה ז"ל סנהדרין מ"ב לפרש הא שאמרו חז"ל תחנונים ידבר רש זה משה רבינו מלבד זאת מסר גם את נפשו ונשמתו לטובתן של ישראל בזה ששיבר את הלוחות ואמר מחני נא מספרך וזה הוא הגדולה שבגדולות ממעלת מרע"ה

ב) ומה שהקשה מהא דעכו"ם ועוסק בתורה לכאורה אינו מובן כלל ברור הדבר דפירוש הגמ' דבן נח ועוסק בתורה והיינו מי שמקבל עליו הז' מצות ועוסק בתורה יש לו שכר אבל עובד ע"ז שחייב מיתת ב"ד ואזהרתו זו מיתתו ומצוה להרגו מהכ"ת שנאמר שיש לו שכר אם עוסק דתורה ונראה דס"ל דב"נ אינו מוזהר על שותף עכו"ם וכיון דחטא העגל הי' בשיתוף ש"ש וד"א וא"כ שפיר הקשה הא ב"נ בכה"ג יכול לעסוק בתורה ויש לו שכר ע"ז א"כ אמאי הי' פשיטא למרע"ה דאין לישראל שייכות לתוה"ק. אך באמת גם זה לק"מ דענין עוסק וענין נתינת התורה הוא שני דברים נפרדים דאם ב"נ יכול לעסוק בתורה אבל פשיטא דאין לו חלק ונחלה בתוה"ק ונתינת התורה שיהי' התורה שלהם ויהי' כל הנהגתם עפ"י התורה זה הוא רק למי שדבק לגמרי בהשי"ת ואפס זולתו וכמו שהתחיל הקב"ה את משרת הדברות אנכי וגו' לא יהי' לך אלהים אחרים על פני ובספורנו ביאר הדברים כמו ואדוני יואב להורות לנו שהשי"ת אמר לישראל אני הוצאתי אתכם ממצרים מבית עבדים להיותכם לגמרי תחת השגחתי וכיון שאתם תמיד תחת השגחתי לכן אסור לכם לכבד הכחות של מעלה אע"פ שהם משרתי השי"ת א"כ נוכל לומר דמכבדין משרתיו מפני כבוד האדון אך זה אפשר רק שלא בפני אדון אבל כיון שאתם תמיד תחת השגחתי ה"ה על פני וזה הוי מורד במלכות כמו ואדוני יואב וזה הוא הענין שקיי"ל דאע"ג דבכל התורה כולה אם הנביא אומר בשם הקב"ה לעבור ע"ד תורה בהוראת שעה שומעין לו אמנם אם אומר להוראת שעה לעבוד עכו"ם אין שומעין לו ועיין ברמב"ם בפירוש המשניות בהקדמה לזרעים בריש דבריו מ"ש בזה

אמנם עפ"י הנ"ל מובן מאוד דזה א"א להיות כיון שאנחנו נבחרנו להיות עם ד' ולהיות תחת השגחתו תמיד א"א שיצוה לנו לכבד משרתיו וזה מן המושכלית הראשונות ולכן נדע בבירור שהוא נביא שקר ועיין בד' הר"מ ז"ל שם שכ' בזה"ל ועוד השכל המכזיב עדותו יותר נאמן מעין שרואה אותותיו שכבר נתבאר במופת אצל בעלי השכל שאין לכבד ולעבוד זולתי האחד