כלי חמדה דברים תמז

מזבח דז"א דל"ש ללמוד מה שנשרף בחוץ משריפת מזבח דהוי בגדר הקרבה וכבר דחתה שחיטה בפנים ה"ה דדוחה הקטרה על המזבח אמנם להנ"ל א"ש דבשריפת הפר ושעיר כיון דהוא בחוץ ואין בו לריח ניחוח אין בו משום בישול אלא משום הבערה גרידא וא"כ מה נפ"מ אי הוי יוה"כ או שבת ג"כ

ה) וראיתי למורי הגאון האדיר מקוטנא זצלה"ה בס' ישועות ישראל סי' ל"א שכתב לפרש ד' ר"ת ז"ל דאע"ג דקיי"ל דחלל כ"ז שלא נודע עבודתו כשירה מ"מ לאותם שידעו שהוא חלל עבודתו פסולה כיון דהם יודעים דאינו כהן ולכן בק"צ שצריך שיהי' לכל ישראל חלק אם יש אנשים שיודעים שהוא חלל כיון שלהם עבודתו פסולה ממילא כל העבודה פסולה וא"כ שפיר משכח"ל חילל שבת בק"צ כיון דהקרבן פסול ממילא חילל שבת וכוונת דה"ק ע"כ כמוש"ל דכיון דכה"ג מקריב אימת שירצה אם משכח"ל חילל שבת אם יעשה כל העבודה בשבת [א"ו דכוונתו למ"ד הבערה לחלק יוצאת כמו שקי"ל וא"כ איכא חילול שבת בהקטרה אפי' בכה"ד אמנם יותר נראה כדאמרן] וי"ל בזה בקידושין דס"ו ע"א בעובדא דינאי המלך שאמר לו יהודא בן גדודי' רב לך כתר מלכות הנח כתר כהונה לזרעו של אהרן שהי' אומרים אמו נשבית במודעים וכבר הערו המפרשים שנראה שרק על כתר הכהונה דהיינו כה"ג הקפידו אבל מה שהשתמש בכהונה לא הקפידו וצ"ע כיון דאם הוא חלל ה"ה פסול לכהונה וגם הלשון שהי' אומרים קשה הבנה דהו"ל לדרוש ולחקור בזה אם האמת כן או לא

אמנם לדברי מורי הגאון ז"ל יובן היטב דבאמת מפני כבוד מלכות לא רצו לחקור ולדרוש כלל בזה וכ"ז שלא נודע עבודתו כשירה אמנם כשהתחיל להשתמש בכה"ג שפיר חששו מפני שהי' אומרים שאמו נשבית. וא"כ לדידהו עבודתו פסולה וא"כ כל העבודות שביוה"כ שהוא עבור כלל ישראל יהי' פסולות לכן אמר לו יהודה בן גדודי' הנח לכתר כהונה לזרעו של אהרן, ועפ"ז י"ל קצת פירוש דברי הגמ' דמקשינן מה ויבוקש הדבר ולא נמצא אילימא תרי אמרי אשתבאי ותרי אמרי לא אשתבאי הא תו"ת נינהו ועי' ברש"י ותוס' שכ' דמדרבנן הי' לן לאסור וצ"ע נהי דמדרבנן הי' לן להחמיר זה שייך בתחילת המינוי שבודקין אותו לעבודה אבל לפסלו בודאי הי' צריך לחוש לכבוד מלכות והנה בח' שם כתבתי בכוונת התוס' כיון דמתחילה לא הי' ממנין אותו לכה"ג אם הי' תו"ת הי' המינוי בעילה ושוב אינו כה"ג בעצם וא"כ ל"ש לומר ויבוקש הדבר ולא נמצא כיון שהקפידא לא הי' על הכהונה בכלל רק על כה"ג א"כ שפיר י"ל דהוי מינוי בטעות וממילא בטל ממנו דין כה"ג

אמנם לדברי מורי הגאון ז"ל י"ל דקשיות הגמ' כיון דעכ"פ איכא תרי שאומרים שהוא חלל וא"כ לדידהו עבודתו פסולה כיון דשווי' אנפשי' חד"א א"כ ממילא לא יכול להיות כה"ג כיון דכה"ג צריך שיהי' כה"ג ראוי לכל ישראל אך ז"א דמלבד דנראה דל"ש בזה גדר דשוי' אנפשי' חד"א לומר דעבודתו פסולה להם אם באמת כהן כשר הוא מלבד זאת כיון דעפ"י ד"ת בתו"ת אוקמינן אותו אחז"כ ואמרי' שאומרים שקר אין לנו לחוש להם לפסול אותו בשביל זה מכהונה גדולה, ובח' כתבנו שנראה שמסוגי' זו למד הרמב"ם ז"ל דחלל לאחר שנודע ג"כ עבודתו כשירה ולכן לא ערערו אלא על כה"ג אבל על כהונה בכלל נהי שאסור לעבוד לא רצו לפקפק משום כבוד מלכות ועי' ברמב"ן ורשב"א ז"ל ואכמ"ל יותר והי' זה שלו' וברכה מרובה כו'

ג) ל"ד ה' וימת שם משה וגו' במסכת ב"ב דט"ו ע"א כמאן אזלא הא דאמר ר"י ב"א אמר ר"ג אמר רב שמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותן לימא ר"י הוא דלא כר"ש אפי' תימא ר"ש הואיל ואשתני אשתני בת' חכ"צ סי' י"ג