כלי חמדה דברים תמו

והוי ספק כרת ואמאי לא כתב בפשיטות דבכה"ג כיון דקיי"ל דמקריב כל אימת שירצה א"כ אם יקריב תומו"ס בשבת יהי' ספק סקילה כיון דלגבי כה"ג בטלו הפייסות וצריך לומר דפסיקא נקט מה שמוכרח הכה"ג לעשות וצ"ע בכל זה, איברא דראיתי להאחרונים שכ' להוכיח דשבת לא הותר לזרים אף בשחיטה מהא דמבואר בסנהדרין דנ"א על הא דאמרי' בגמ' מ"ש מני' דידי' ותרצינן דסד"א איהו הוא דאשתרי לי' שבת לגבי עבודה הוא כיון דלא אישתרי שבת לגבה אימא תדון בשריפה קמ"ל וק' הא גם לה אישתרי שבת בשחיטה ובפרט א"נ הבערה ללאו יוצאת הרי ליכא חילול שבת במלאכה כ"א בשחיטה דמבואר ביבמות הנ"ל וזה מותר גם בזרים א"ו דלא אשתרי שבת לזרים אמנם לענ"ד נראה דאמרי' בגמ' דהו"א דכהן קיל משום דאשתרי לי' שבת בעבודה אין הכוונה על שחיטה שכבר כתבנו במק"א כיון דל"ת כל מלאכה וביום השבת שני כבשים בדיבור אחד נאמרו הרי גם זה ממצות השבת היא וכיון דא"א בענין אחר ומצות השבת בכך שיקריבו בו תומו"ס א"ז בגדר קולא שנימא דאשתרי לי' שבת כיון דזה חלק ממצות השבת דכמו דממצות השבת שלא לעשות בו מלאכה כך ממצות השבת להקריב בו קרבנות של שבת במקדש אמנם הא דאמרי' בגמ' דאשתרי שבת לגבי עבודה הכוונה הקטרת אימורין על המזבח ובשבת הי' הכל קרב ע"ג המזבח דכולם עולות וזה בגדר אשתרי לי' שבת בעבודה כיון דאפשר בלילה והתורה גילתה דמותר בשבת מקרא דעולת שבת בשבתו זה הוי בגדר הותרה ואין להקשות דא"כ למ"ד הבערה ללאו יוצאת א"כ לא אשתרי שבת במלאכה ז"א דבאמת מבואר בירושלמי יבמות בהא דזר ששימש בשבת דיש בהקטרה גם חיוב בישול כיון דרוצה באכילן כמבשל דמי אמנם בגמ' דילן לא אמרי' כן ועי' ברשב"א ז"ל ובגליון הש"ס

אמנם לענ"ד נראה ברור דגם הש"ס דילן מודה דיש בהקטרת אימורין חיוב בישול כיון דהמצוה שיהי' נצלה לריח נחוח הוי בגדר בישול רק דבאמת בהקטרת זר ה"ה פסולה ואין בו לריח ניחוח וא"כ לכאו' ל"ש בישול אך הירושלמי ס"ל דאזלינן בזה בתר כוונה וכיון דהוא רוצה באיכלון וחשב שבהקטרתו ג"כ יעלה לריח ניחוח חייב, אמנם גמ' דילן ס"ל דצריך שיהי' בעצם מתקן אבל מה שהוא קסבר שמתקן במחשבתו אם אין תיקון בעצם ל"ח תיקון והא דחייב משום הבערה היינו או משום דמקלקל בהבערה חייב או משום כיון דנפסל עי"ז שמקטיר הזר והוי קדשים פסולין שחייבין בשריפה ושפיר הוי תיקון בהבערה וכמ"ש הג' בעל נתה"מ ז"ל בת' חמדת שלמה בזה אבל משום בישול ל"ש לחייב כיון דבהקטרת זר דאסור להקטיר אין בהם משום לריח ניחוח וליכא בישול ולפ"ז ז"ד בהקטרת זר בזה פליגי ש"ס דילן וירושלמי אי איכא בישול אבל בהקטרת כהן ע"ג המזבח דמצותן שיהי' לריח ניחוח חשוב בישול וחייב משום בישול ולכן לכ"ע אשתרי שבת בעבודה. ויש לה"ר לזה שעפי"ז יתישב לן מה שתמוה מאד בש"ס דילן ביומא דס"ו ובכריתות דשו"ט על הברייתא דתו"כ עתי אפי' בשבת עתי אפי' בטומאה דל"ל קרא דעתי אפי' בשבת א"נ דגם ביוה"כ אסור הוצאה וקשה מה יענו לד' הברייתא בתו"כ בהא דמבואר ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה יקטיר אפי' בשבת יקטיר אפי' בטומאה דג"כ קשה הא גם ביוה"כ אסור הבערה ומה חידושא דדו"ש ג"כ אמנם להנ"ל א"ש כיון דבהקטרת אימורין איכא שתי מלאכות הבערה ובישול וכיון דקיי"ל חילק מלאכות לשבת וא"ח מלאכות ליוה"כ א"כ הו"א דאם חל בשבת א"ד הקטרה את השבת כיון דבשבת חמור כיון דיש חילוק מלאכות הרי יש כאן שתי מלאכות הבערה ובישול ולכן צריך קרא. ובזה א"ש מה דיש להעיר אמאי בפר ושעיר הנשרף דכתיב בתוה"ק ושרפו באש את עורם וגו' אמאי לא דרשו אפי' בשבת נראה דבזה ל"צ קרא שיהי' דוחה שבת וא"ל דילפינן מאימורי