כלי חמדה דברים תמג

סקילה כיון דחלל אינו כה"ג הרי עבודתו בח' בגדים פסולה וא"כ הוי מחלל שבת והוא מצוה דלא רמי' עלי' אדרבה מדינא הרי הוא של בית אב אלא דהוא רוצה להקריב מפאת שהוא כה"ג ושפיר הוי חילל שבת אם מקריב כל הקרבן הרי חילל שבת בשחיטה וה"ה בהקטרה להלכה דקיי"ל הבערה לחלק יוצאת וז"ב לפי דרכינו, ונראה מזה שהג' בעל הפלאה ז"ל ס"ל דבחלל כיון דבעצם אינו כהן אלא דרחמנא אכשרה לעבודתו אין פוסל בו כלל יותר בגדים או מחוסר בגדים כיון דבלא"ה אינו כהן למ"ד בטלה כהונה ולכן תלי' רק אם עבודה זו צריכה כה"ג או כשירה גם בכה"ד דאם העבודה כשירה בכה"ד גם עבודתו כשירה אע"ג דעובד אותה בח' בגדים ואם כה"ד כשר יעשה אותה בח' בגדים יהי' עבודתו פסולה מ"מ חלל עבודתו כשירה ולכן מוכרח לתרץ דנפ"מ רק בכה"ג ביוה"כ שהעבודה צריכה כה"ג דוקא אך זה קשה טובא שיהי' בגדר שוגג באיסור סקילה כמש"ל

ג) ומדי דברי בזה אמרתי לעורר את לבב כת"ה שיחי' במה שראיתי דבר פלא בס' מרכבת המשנה פ"ז מה' רוצח ה"ט שכתב לתרץ דעת הרמב"ם ז"ל דפסק דבמיתת אחד מהן הוא חוזר כיון דבגמ' הוא אבעי' דלא אפשטא עפ"מ דפליגי בכה"ג שנמצא חלל אי מתה כהונה או בטלה כהונה ולפ"ז לפ"מ דס"ל לר"י דבהרג את הנפש דשוגג נגלה אינו חוזר לשררה שלו לעולם וא"כ בכה"ג שהרג את הנפש ונגמר להגלות הרי מתה כהונה גדולה וא"כ לא יהי' גולה מחמת מיתת עצמו כמו דקיי"ל בנגמ"ד ומת כה"ג שאינו גולה א"כ ה"נ תמיד אם נגמ"ד לגלות ה"ה כמו שמת כה"ג אע"ג שנשאר עדיין כה"ד הרי מתה כה"ג ועי"ש מה שמפלפל בזה בדברי חכמה

אמנם לענ"ד על פלא גאון כמותו שיאמר כן דכה"ג שהרג את הנפש כיון דמסלקין אותו מדין כה"ג יהי' דינו כחלל והרי ממשנה זו עצמה מבואר להיפך דהרי מבואר במשנה דגם כהן שעבר מחזיר את הרוצח ונראה דהוא מוסכם בלי חולק והרי בכה"ג שעבר ס"ל לר"י דא"ר לא לכה"ג ולא לכה"ד ועי' בפנ"י מגילה ד"ט ע"ב דס"ל לפי האמת מסלקין אותו מדין כה"ג וה"ה כה"ד ואעפ"כ מבואר במשנה דמחזיר את הרוצח ולכאורה הוא תמוה עצומה על שיטת הפנ"י ז"ל ועכצ"ל דנהי דמסלקין אותו מדין כה"ג היינו רק מה שהוא בגדר עבודה אבל ז"ב דמה שנוגע לענין איסורי כה"ג בודאי דנשארו עליו כל איסורי כה"ג הן לענין טומאת קרובים והן לענין איסורי ביאה באלמנה בכ"ז נשאר כה"ג אלא דלענין עבודה מסלקין אותו מכה"ג ולכן מחזיר את הרוצח וא"כ נראה ברור דה"ה כה"ג שהרג את הנפש אע"ג דאינו חוזר לשררה לעולם מ"מ היינו רק במה שנוגע לשררה אבל לענין איסורי כהונה בודאי דנשאר כה"ג לגמרי וא"כ אינו בגדר מתה כהונה דהרי בנמצא חלל ברור הדבר דלמ"ד מתה כהונה ה"ה כחלל לכל דבר לאחר שנודע ואין בו קדושת כהונה כלל ומכש"כ למ"ד בטלה כהונה משא"כ בכה"ג שהרג את הנפש בטלה כה"ג רק במה שנוגע לשררה אבל במה שנוגע לקדושת כה"ג ה"ה ככל כה"ג במה שכה"ג מוזהר וא"כ דינו ככהן שעבר דמחזיר את הרוצח ולכאו' עלה בדעתי דבאמת לפ"ד הפנ"י ז"ל דלר"י נסתלק לגמרי מדין כה"ג כיון דכה"ג מתמנה בפה ומסתלק בפה ה"ה דלענין אסורי כהונה גדולה נפקע ממנו קדושת כה"ג וה"ה כה"ד גמור והא דמבואר במשנה דכהן שעבר מחזיר את הרוצח י"ל דבדקדוק נקטה המשנה כהן שעבר ממשיחתו דלכאו' אינו מובן למה נקט דוקא ממשיחתו ולא נקט סתמא כהן שעבר בפרט לפמ"ש הרמב"ן ז"ל דסתמא ל"ה מושחין את הכה"ג האחר שבא לעבוד ביוה"כ כשנמצא בהראשון פסול ומקורו מירושלמי דלא הי' מושחין אותו משום איבה ולהנ"ל י"ל כיון דהמשנה רוצית שיהי' ככ"ע ולכן נקט עבר ממשיחתו