כלי חמדה דברים תמב

ולכן ס"ל להרמב"ם ז"ל סתמא דאין חילוק בין נודע ללא נודע ומדברינו אתה למד ישוב למה שנתקשה הג' בעל ט"א בס' גבורת ארי' מכות על הרמב"ם ז"ל דס"ל דגם לאחר שנודע עבודתו כשירה דהרי למ"ד מתה כהונה ע"כ דלאחר שנודע עבודתו פסולה דאל"כ מה שייך מתה כהונה כיון דגם עתה עבודתו כשירה ולפמ"ש לק"מ דמלבד די"ל בפשיטות דנפ"מ בעבד בח' בגדים דבזה עבודתו פסולה כיון דכה"ג מתה נהי דהוא מזרע אהרן ועבודתו כשירה מ"מ לא עדיף מכה"ד ועבודתו בח' בגדים פסולה ומהתימה על הג' בעל ט"א ז"ל שלא עמד בזה

אמנם בל"ז נראה עיקר דהרמב"ם ז"ל לא קאמר דינו אלא לפי האמת דפסק בטלה כהונה א"כ באמת אין הטעם דעבודתו כשירה מצד דיש עליו לענין עבודה דין כהונה אלא מדכתיב ברך ד' חילו ולכן ס"ל לרמב"ם ז"ל דגם לאחר שנודע עבודתו כשירה משא"כ למ"ד מתה כהונה וס"ל באמת קודם שנודע יש עליו דין כה"ג ג"כ א"כ מכש"כ דיש עליו דין כה"ד קודם שנודע וא"כ י"ל דמה"ט קודם שנודע עבודתו כשירה וא"כ לאחר שנודע דאין עליו קדושת כהונה עבודתו פסולה ולפי"ז נראה דלדעת הרמב"ם ז"ל דס"ל בטלה כהונה וכל זה דעבודתו כשירה הוא מטעם ברך ד' חילו אבל עכ"פ לא עדיף מכה"ד הכשר דאם עבד בח' בגדים עבודתו פסולה וצדקו ד' הג' בעל הפלאה ז"ל בשיטת ר"ת ז"ל

ב) שו"ר להג' בעל באר יצחק ז"ל חאו"ח סי' כ"ה שכ' לתרץ שיטת ר"ת ז"ל דמשכח"ל חילל שבת ביוה"כ שחל להיות בשבת ולאחר ששחט הכה"ג את הפר באו עדים שהוא חלל וכיון דר"א ס"ל דבפר ולא בדמו של פר דאם מת הכה"ג לאחר שחיטת הפר צריך הכה"ג האחר לשחוט פר אחר ה"ה בכה"ג בנמצא חלל לאחר שחיטת הפר צריך לשחוט פר אחר א"כ ממילא הוי חילל שבת בשחיטת הפר הראשון ושפיר משכח"ל איסור סקילה בחלל בכה"ג ביוה"כ שחל להיות בשבת, אך לכאו' יש לסתור זה לפ"ד הרמב"ם ז"ל דס"ל דאף לאחר שנודע עבודתו כשירה א"כ הוי כמו כה"ג קיים וראוי לעבודה ועי' מ"ש בספרי כל"ח פ' במדבר לחלק בין נטמא בטומאת מת כיון דאי ליכא אחר עובד הוא הוי בגדר ראוי לעבודה ויכול לעשות שליח והוי שליחו של ראשון ובין נטמא בטומאת הגוף דהוי כמת כיון דא"ר לעבודה א"כ לכאורה לדעת הרמב"ם ז"ל דבדיעבד עבודתו כשירה א"כ י"ל גם בנמצא חלל דהוי בשליחות הראשון

אמנם לפ"מ שביארנו דשיטת הרמב"ם ז"ל יתכן רק א"נ בטל הכהונה ועבודתו כשירה מטעם ברך ד' חילו אמנם למ"ד מתה כהונה ועד עכשיו הי' באמת כהן א"כ מעתה עבודתו פסולה א"כ לדעת הרמב"ם ז"ל בלא"ה משכח"ל חילל שבת לדעת הרמב"ם אינו כה"ג וכמ"ש הפלאה ז"ל ולדידן דס"ל לאחר שנודע עבודתו פסולה שפיר י"ל כנ"ל דמשכח"ל חילל שבת ביוה"כ שחל בשבת ונמצא חלל לאחר שחיטת הפר איברא דלקושטא דמילתא המעיין בלשון התוס' בשם ר"ת ז"ל דמשכח"ל איסור סקילה אם בנה עובד ע"ג המזבח בשבת נראה דקאי על שבתות של כל השנה ולא על יוה"כ ויש להכריח כן למ"ד בטעה בדב"מ ולא עשה מצוה ג"כ פטור א"כ ביוה"כ כיון דאינו כשירה אלא בכה"ג והוי מצוה דרמי' עלי' וא"א להשמיט ממנה בשום פנים וא"כ אין לך טעה בדב"מ גדולה מזו ואינו בגדר שגגת סקילה לכן נראה פשוט לפ"מ שביארנו דלדעת הרמב"ם ז"ל למ"ד בטלה כהונה אינו כה"ג ואם עבד בח' בגדים עבודתו פסולה א"כ י"ל דזה כוונת ר"ת ז"ל כיון דקיי"ל דאע"ג דנתחלק העבודה למשמרת ולבתי אבות מ"מ כה"ג מקריב בראש ואימתי שירצה להקריב בא ומקריב קרבנות וא"כ כשכה"ג זה שהוא באמת חלל אלא שלא נודע יבוא ויקריב קרבנות בשבת יהי' שוגג באיסור