כלי חמדה דברים תמא

לזאת קרקפתא דלא מנח תפילין שאינו רוצה להשלים מוחו לשעבדו לעבודת השי"ת זה הוא בכלל פושע בגופו שאינו רוצה בתיקון הגוף לתקנו ברוח התורה הקדושה אשר זה הוא תעודתן של ישראל בקבלת התורה

ב) שם י"א ברך ד' חילו וגו' בפסחים דע"ג הי' עומד ומקריב ע"ג המזבח כו' ר"י מכשיר מ"ט דר"י דכתיב ברך ד' חילו אפי' אפי' חולין שבו כו'

אעתיק בזה מ"ש בדיני חלל לכבוד הרה"ג כו' מוהרי"ש שבתי שיחי' האב"ד דק"ק זאמוטשמש יע"א

א) הבטחתי ואקיימה להשיב לכת"ה שיחי' על מכתבו ואם אמנם כי בימים האלו רבו הטרדות למעלה ראש בכ"ז חפשתי אחרי מכתבו היקר וראיתי מ"ש כת"ה להצדיק את הצדיק בעל הפלאה ז"ל בכה"ג שנמצא חלל עבודתו ביוה"כ פסולה שהמנ"ח ז"ל תמה עליו הא מסוגי' דמכות ומרש"י ז"ל מבואר דאף למ"ד בטלה כהונה רק לשאר דברים אבל עבודתו כשירה וע"ז כתב כת"ה דלמ"ד בטלה כהונה ה"ה מה שצריך כה"ג בעבודה עבודתו פסולה כיון דאמרי' דבטלה כהונה כשהוא חלל הרי המינוי הי' בטעות וכן החינוך או המשיחה ואינו מקדש אלא בראוי' לו ודוקא א"נ מתה כהונה כ"ז שלא נודע הי' עליו קדושת כה"ג ל"ש לומר דהי' בטעות כיון דבשעתא דלא נודע יש עליו באמת דין כה"ג אבל אם אמרי' בטלה כהונה והו"ל כאילו נגמ"ד דלאו כה"ג גם עבודות שצריכין כה"ג פסולות את"ד ונכונים הם

אמנם למה לא עי' ברש"י ז"ל דנראה מלשונו הזהב דגם בכה"ג אף למ"ד בטלה כה"ג מ"מ עבודתו כשירה והנה ז"ב בכ"ז שלא נודע והי' בחזקת כה"ג הרי עבד בח' בגדים ככה"ג וא"נ דגם לענין עבודה הצריכות כה"ג עבודתו פסולה א"כ ה"ה עבודות הכשירות בכה"ד אם עבד בח' בגדים צריך להיות עבודתו פסולה כיון דאמרת דאינו כה"ג נהי דאמרה תורה ברך ד' חילו דעבודתו כשירה אמנם ברור הדבר שלא עדיף מכה"ד שעבד בח' בגדים חילל וא"כ איך פירש"י ז"ל דעבודתו כשירה א"ו דס"ל לרש"י ז"ל דכמו דבכה"ד שלא נודע עבודתו כשירה אף דבאמת אינו כהן ה"ה בנתמנה לכה"ג כ"ז שלא נודע אף דאמרי' אח"כ שבטלה כהונה מ"מ העבודה שעבד בח' בגדים הוי עבודה כשירה דמה שנוגע לענין עבודה הי' עליו דין כה"ג מקודם וז"ב ומוכרח בדעת רש"י ז"ל וא"כ קושי' המנ"ח על הפלאה ז"ל בתוקפה

אמנם כן אע"פ שכ"נ דעת רש"י ז"ל מ"מ נראה שאינו מוסכם וברמב"ם ז"ל לא נזכר דין זה ודעת הרמב"ם ז"ל נראה להיפך דהנה הרמב"ם ז"ל פסק דאף לאחר שנודע עבודתו כשירה מטעם דכתיב ברך ד' חילו אמנם ז"ב דאף להרמב"ם ז"ל ז"ד בכה"ד שנמצא חלל אבל בכה"ג שנמצא חלל נהי דעבודתו כשירה מכאן ולהבא היינו רק בבגדי כה"ד אף למ"ד דמתה כהונה כיון דמכאן ואילך מתה כהונה ובטל שם כה"ג ממנו א"כ עובר ביותר בגדים ומכש"כ למ"ד בטלה כהונה בודאי כן הוא דעבודתו פסולה עתה אם עובד בח' בגדים וא"כ א"נ דדעת הרמב"ם ז"ל דמה שעבד עד עתה אף בח' בגדים עבודתו כשירה הו"ל לרמב"ם ז"ל להשמיענו דין זה דיש נפ"מ בין קודם שנודע לאחר שנודע אם כה"ג נמצא חלל ועבד אח"כ בח' בגדים דבזה לכ"ע עבודתו פסולה ומדסתם הרמב"ם ז"ל דינו דלאחר שנודע ג"כ עבודתו כשירה בדיעבד נראה דהרמב"ם ז"ל לשיטתו דפסק בטלה כהונה כמבואר בדבריו ז"ל בפ"ז מרוצח הי"ב וה"ה כמות שלא הי' כה"ג א"כ עבודתו שעבד בח' בגדים גם קודם לכן פסולה והא דאמרי' בחלל שעבד עבודתו כשירה כ"ז שלא נודע היינו רק בבגדי כה"ד כיון דהוא מזרעו של אהרן נהי דהוא חלל עבודתו כשירה