כלי חמדה דברים תמ

דדעת הירושלמי דחייב עפ"י הודאתו היינו דוקא לאחר מתן תורה שאינו בכלל אזהרה דאך את דמכם לנפשותיכם אדרוש, אמנם קודם מ"ת לא הי' נאמן על עצמו וא"ש ד' התרגום ורס"ג ז"ל, ויש לומר שזה פי' הקרא שופך דם האדם באדם היינו ע"י עדים ודיין דמו ישפך והטעם דצריך דוקא עדים ולא הודאת עצמו יען כי בצלם אלקים עשה את האדם וזה שחייב מיתה על שפ"ד אינו עבירה שבין אדם לחבירו דא"כ הי' יכול חבירו למחול אלא משום שהרג אדם שנברא בצל אלקים כמ"ש הרמב"ן ז"ל בפ' יתרו בקרא דלא תרצח וא"כ גם הוא אינו נהרג בב"ד ע"י הודאת עצמו שאינו נאמן לענין זה שב"ד יהרוג אדם שנברא בצלם אלקים לכן צריך עדים, ועפ"ז י"ל הסבר הענין דלאחר מ"ת כשחזר הקב"ה על כל אומה ולשון ולא רצו לקבלה והקב"ה התיר להם הציווי מז' מצות ג"כ ממילא אינם בגדר בצלם אלקים כי הז' מצות הוא השלמת האדם להיות אדם שנברא בצלם אלקים ובלי הז' מצות ה"ה כבהמות השדה ואינם בגדר אדם וכבר בארנו הדבר במקום אחר שמה שדרשו חז"ל אדם אתם קרוים אדם ואין עכו"ם קרוין אדם היינו רק עכו"ם ממש שאינם מקיימים הז' מצות אבל ב"נ שמקיימים הז' מצות ה"ה מחסידי אוה"ע ויש לו חלק לעוה"ב וה"ה בגדר אדם שנברא בצלם אלקים וכן נראה מד' הר"מ ז"ל בענין טומאת אוהל וכתבנו בזה בקונטרס נר מצוה אות ל"ז יעו"ש

ג) ובעיקר הענין מה דהשיב להם הקב"ה ז' מצות שקבלתם עליכם היכן קיימתם ונראה שמשום זה אין להם שייכות לתוה"ק כתבנו בדרושים שענין ז' מצות המה דרך ארץ שבלתי זה א"א להיות אנשים מן הישוב ויחזירו הכל לתהו ובהו וזה ענין מאמרם ז"ל דרך ארץ קדמה לתורה וכבר ביאר מרנא הגאון הקדוש מקאצק זצ"ל שהפי' שכמו שכל מחבר ספר כותב הקדמה לספרו כן השי"ת קודם שנתן לנו את התורה הקדים הקדמה שהוא דרך ארץ, והכוונה שהקדים ז' מצות הנמסיות שהמה ההקדמה לתוה"ק וכיון שלא קיימו האוה"ע את הדרך ארץ אין להם שייכות לתוה"ק ובאמת בהעמק הענין נראה שבכלל הז' מצות נכללו רוב מצות השכליות שבתורה ובפרט העשרת הדברות נכללו כולם בהז' מצות מלבד שמירת שבת. והענין הוא שמקודם רצה הקב"ה שבני האדם יקיימו המצות מצד הנימוס וישוב הארץ וכאשר יקיימו כל הז' מצות בשלימות עיד"ז יזכו אח"כ לאור תורה ויתעלו המצות בקדושת התורה וכמו שזכו לזה האבות הקדושים וזה הוא ענין נתינת התורה לישראל בעשרת הדברות שאותן המצות שהי' חייבין מקודם מפאת תיקון הגוף והנהגת העולם אותן המצות נתעלו להשלמת הנפש ולהזדכך הגוף להיותן כמלא כי השרת ולהיות השגחתן מהקב"ה בעצמו ולכן מקודם לכן לא נצטוו על השבת ואדרבה הוזהרו שלא לשבות בשבת כיון דתכלית הז' מצות הי' רק להשלמת הגוף וישוב הארץ כפי הטבע והטבע אינה שובתת כמש"נ בתורה עוד כל ימי חורף וגו' לא ישבותו לכן לא הי' להם שייכות לשבת אמנם בקבלת התורה שנעשו מהם מצות תורה להשלמת הנפש ולזכך הגוף שיהי' כמו נפש וזה להיות תחת השפעת והשגחה השי"ת עצמו ממילא מחויבים המה בשמירת וקדושת שבת כמו שהשי"ת שבת ביום השביעי לכן השבת הוא היסוד לקבלת התורה שבזה ניכר ההבדל בין אוה"ע שמקיימין הז' מצות להשלמת הגוף ובין ישראל שהז' מצות נעשו לתורה משיבת נפש, וראה זה פלא במס' ר"ה ד' י"ז שחשבו חז"ל פושעי אוה"ע בגופן בעבירה דעריות ופושעי ישראל בגופן היינו קרקפתא דלא מנח תפילין הורו לנו בזה ההבדל הנפלא בין אוה"ע לישראל שהאוה"ע עיקר עבודתן להשלמת הגוף ותיקון המדינה לזאת עיקר השמירה שלהם שיהי' גופם בריא וחזק ולזאת אם חוטאין בעריות שזה מקצר ימים של אדם הוו בכלל פושעי בגופן משא"כ בישראל שאין די בהשלמת גופן אלא בהשלמת נפשם ולהקדיש גופם להיות כהנפש ולעשות מחומר צורה