כלי חמדה דברים תלו

ולומר בין אותו דור ובין דורות הבאים יש לדחות דסוף כל סוף כיון שהב"ד בדור שאח"ז מקיימים גזירת הב"ד שלפניהם א"כ ה"ה בחיוב ל"ת מחכמי הדור שבימיהם וכיון שהב"ד צריכין לקיים ד' הב"ד שבדור שלפניהם מטעם דאין ב"ד יכול לבטל ד' ב"ד חבירו אלא א"כ גדול ממנו בחכמה ובמניין וא"כ הב"ד שבאותו דור מחוייב לקיים ד' הב"ד שלפניהם א"כ ממילא כל הדור בחיוב ל"ת מצד הב"ד שבדורותיהם אמנם י"ל דאם באנו לחייב מצד ל"ת מצד חכמי הדור הזה שמקיימין ד' הב"ד שלפניהם א"כ צריכה שתתפשט עתה ברוב ישראל וכיון שכן שפיר י"ל דאם עתה לא נתפשטה ברוב ישראל הרי מצד ל"ת ליכא רק מצד קבלת אבות ושוב י"ל כדברינו ואי"ה יבואר עוד בזה במקו"א וכאן כתבנו ר"פ לעורר לבב המעיין

ה) ולהשלמת הענין אעתיק בזה מה שאמרתי דרך דרוש להסביר ד' הר"י ז"ל שפירש על הא דאמרו חז"ל אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות מיד הי' נגאלין הכונה על שבת וכיבוד אב ועיין בספר ספרי דבי רב להג' ר"ד פארדו ז"ל מה שביאר דבריו ולענ"ד נראה פשוט דכונתו על תורה שבע"פ דהוא מקרא דשאל אביך ויגדך וזה ענין כ"א דהוא החכמים שגם המה בבחינת שבת והכונה דעיקר כריתת ברית עם ישראל הי' על תורה שבע"פ כמאמרם ז"ל על פסוק ע"פ הדברים האלה כרתי עמכם ברית וע"י קבלת התורה שבע"פ ואמונת חכמים עיד"ז יזכו ישראל לגאולה ובאמת שמירת שבת עיקרו בתורה שבע"פ כמבואר במשנה בחגיגה סוף פ"א, ה' שבת וכו' הם כהררים התלוין בשערה שהן מקרא מועט והלכות מרובות נמצא שע"י שמירת שבת כהלכתה מקיים מצות תורה שבע"פ וזה הוא בכלל שני שבתות ובאמת לפימ"ש הרמב"ן והאור החיים שמה שנוסף בדברות אחרונים בשמירת שבת וזכרת כי עבד היית במצרים וגו' כ"ז לא הי' כתיב בלוחות רק שהי' ביאורו של מרע"ה במשנה תורה א"כ דשבת שבמשנה תורה היתה תורה שבע"פ בדברי מרע"ה אלא שאח"כ נעשה תורה שבכתב ונכתב ע"י דברי הקב"ה שאמר למרע"ה אות באות ומ"ר כותב בתורה וא"כ י"ל דזה הפירוש שני שבתות שבת שבדברות הראשונות שהי' תורה שבכתב גרידא ושבת שבדברות האחרונות שעד שנכתב בספר הי' תורה שבע"פ. וראה נא לשון הר"מ ז"ל סוף פ"ב ה' שבת שכ' הדין דמלחמת מצוה מותר בשבת וסיים בזה"ל ולא כבש יהושע יריחו אלא בשבת עכ"ל ולכאו' הלשון אינו מובן דהול"ל בפשיטות דיריחו נכבשה בשבת. נראה בזה דבא לגלות לנו דכיבוש יריחו הי' בזכות שמירת שבת ואע"ג דחיללו את השבת ע"י מלחמה מ"מ כיון שהי' ע"י אמונת חכמים שהאמינו לדרשת חז"ל עד רדתה אפי' בשבת זה ג"כ גדר שמירת שבת בתורה שבע"פ הוא ג"כ בחינת שבת [ויותר נראה דכונת הר"מ ז"ל במש"כ ולא נכבשה יריחו אלא בשבת לדחות בזה ד' הגאון רס"ג ז"ל בס' האמונות והדיעות מאמר ג' ס"ט שכ' בזה"ל והתשיעית אמרו כי יהושע נלחם בשבת ואין הדבר כן כי לא זכר בכל יום מלחמה אבל הי' בכל יום נושאים הארון ותוקעין בשופרות ואלו המעשים מותרין בשבת אבל יום הז' שבו היתה המלחמה לא היתה בשבת עכ"ל ולשלול זה כ' הר"מ ז"ל להיפך דלא נכבשה יריחו אלא בשבת וז"ב ואמת בכונת הר"מ ז"ל ובאמת ד' הרס"ג ז"ל צ"ע מכמה אנפין וכתבנו מזה במקו"א]. השי"ת יזכנו לקיים שמירת שבת כהלכתן ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו אמן: **(המאטריצען נעשו בדפוס של ר' העניך פאלמאן, בפיעטרקוב.)**