כלי חמדה דברים תלה

תסור משא"כ גרים ונשים דפסולים לדון ולא משכח"ל שיהי' בגדר סמוכין א"כ לא קאי עלי' כלל מקראות אלו לא יתכן לומר דהם נכללין בלא תסור אשר עיקרו נאמר על ממרא לכן הוסיף קרא דשאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך דנאמר על החכמים דשפיר נכללו בו כל ישראל אמנם יותר נראה בהא דהוסיף רנב"י הקרא דשאל אביך היינו משום דס"ל דנהי דחייבין אנו לשמוע לגזירת חכמים מצד ל"ת ועפ"י התורה אשר יורוך מ"מ ה"ד לאותו הדור שעליהם היתה גזירת החכמים אבל לדורות הבאים אחריהם המה חייבין לקיים גזירת חכמים מכח קבלת אבות וזה נכלל בקרא דשאל אביך ויגדך לעשות כל המצות והגזירות אשר קבלו אבותינו עליהם ועפי"ז י"ל דאין קו' על רנב"י מהא דאמרינן דכל מילי דרבנן אסמכוהו אלאו דלא תסור דבאמת כן הוא דשורש גזירת חכמים על הדור לקיים מצד ל"ת אמנם על דורות הבאים הוא רק אסמכתא מכח ל"ת שנאמרה להאבות והחיוב עלינו לקיים מקרא דשאל אביך, ואם יש מקום לדברינו אלה יש מקום לת' עפי"ז ד' הכ"מ שהבאנו למעלה דרוצה לומר בדעת הר"מ ז"ל דאפי' אם באמת נתפשטה הגזירה ברוב ישראל וחל גזירת חכמים מצד ל"ת מ"מ אם רואים הב"ד בדורות הבאים שעתה עוברים ע"ז הרבה מבנ"י ואינה מתקיימת ברוב בנ"י יכול הב"ד אע"פ שהם פחותים בחכמה ובמניין מהב"ד גוזרי הגזירות יכולים להסיר האיסור ולכאו' יפלא מאוד איך אפ"ל כן בדעת הר"מ ז"ל שס"ל דדרבנן נכללו בכלל ל"ת וה"ה כשל תורה ממש אמנם להנ"ל י"ל דהר"מ ז"ל מודה דלדורות הבאים הוא מכח קבלת אבות רק דאסמכה אל"ת של האבות המקבלים ולכן כאשר רואים עתה הב"ד שאינה נוהגת ברוב ישראל יכולין להתיר לגמרי כדי שלא יכשלו באיסורין ויש להעיר בזה בענין טבילת בעל קרי דמבואר בגמ' דבטלה לטבילתה ועיין ברבינו יונה ז"ל ברכות פ' מי שמתו איך הי' יכולין לבטל תקנת עזרא ועיי"ש שכ' שנראה עיקר מפני שלא פשטה התקנה זאת בכל ישראל ותקנה שלא פשטה בכל ישראל יכולין לבטלה וכן נראה דעת הירושלמי יומא ר"פ יוה"כ שהקשה למה צריך לגזור ביוה"כ תה"מ ת"ל משום רחיצה ותי' במקום שאין טובלין או קודם תקנת עזרא נשנית משנה זו מבואר מירושלמי דס"ל דתקנת עזרא לא נתפשטה בכ"מ ועיין בר"מ ז"ל בפ"ב מה' תפלה בזה וראיתי בת' ר"י מן השמים ס"ה שהתמרמר על הירושלמי וכ' שאם הי' עמהם בביהמ"ד לא מצאו ידיו ורגליו עיי"ש דשורש התמי' שלו כיון דעזרא ברוה"ק תיקן וכיון שכ' הר"מ ז"ל דקודם שמתקנים הב"ד תקנה צריכין להתבונן אם יתפשט ברוב ישראל ואם רוב הציבור יכולין לעמוד בה א"כ איך אפ"ל דלא נתפשטה ברוב ישראל אמנם לד' הכ"מ הנ"ל י"ל דבאמת בדורו של עזרא וכן בהרבה דורות אחריו הי' גזירתו נתפשט ברוב או בכל ישראל ולכן עזרא בשעתו שפיר גזר וכ"נ מוכרח בדעת הר"מ דבשעתו נתפשטה הגזירה ברוב ישראל דהרי הר"מ ז"ל בה' תפלה שם ס"ל דהי' שני תקנות דעזרא לא תיקן אלא לד"ת ולא לתפלה משום דרחמי הוא אמנם ב"ד שעמדו אח"כ התקינו גם לתפלה וקשה מאוד הרי הב"ד שעמדו אח"כ והוסיפו לגזור אף לתפלה איך גזרו כשראו שאין גזירת עזרא לד"ת נתפשטה ברוב ישראל א"כ איך הוסיפו הם כיון דקמייתא בטל וע"כ דאז נתפשטה ברוב ישראל לכן הוסיפו הם אף לתפלה והמעי' ברמב"ם ז"ל שם היטב יראה שכ' על התקנה של תפלה שלא נתפשטה ברוב ישראל ולא הי' יכולין הציבור לעמוד בה ועל תקנת עזרא לא כתב שום טעם מפני מה נתבטלה אמנם לד' הכ"מ יתכנו הדברים דבאמת תקנת עזר נתפשטה בכל ישראל אמנם בדורות הבאים שגזרו גם לתפלה וכיון שזה הי' גזירה שאין רוב הציבור יכולין לעמוד בה ממילא הקילו לגמרי גם בתקנת עזרא ולזאת אח"כ כשראו ב"ד שהקילו גם בתקנת עזרא לזאת בטלו הכל אע"פ שהי' פחותים בחכמה ובמניין מעזר' וב"ד וצ"ע עוד בכ"ז דגוף הסברא לחלק