כלי חמדה דברים תכח

בגשמיות וקבלת התורה חשבו באחרונה ולזאת כיון דלא היו דבוקים לגמרי בתוה"ק עלולים היו לחטוא אחר מיתת משה לכן לא שמע השי"ת לתפלתם ומעתה מה נמלצו מאמר חז"ל על מה אבדה הארץ וכו' וע"ז משיב על עזבם את תורתי היינו שלא ברכו בתורה תחילה שאז כשברכו את משה רבינו ע"ה ומעלותיו ולא הניחוהו למות לא ברכו אותו תחילה בתורה רק מצד שיהי' חסר להם המנהיג הגשמי ולא היו דבוקים בתורה ולזאת מרע"ה לא נכנס לארץ ושפך הקב"ה חמתו על עצים ואבנים וחרב בהמ"ק ואבדה הארץ משא"כ אם היו ישראל מברכין בתורה תחילה שהי' עיקר תפלתם מפאת אור התורה שיחסר להם הי' הקב"ה שומע תפלתם והי' משה בא לאר"י ולא הי' חורבן בהמ"ק וזה נחמד דכך דרוש

ב) (שם ד') הצור תמים פעלו וגו' אעתיק בזה מה שאמרתי בדרוש לש"ש שנת תרס"א ויבואר בו דרך דרוש ביאור הקרא הנ"ל

במדרש (תהלים י"ט) תורת ד' תמימה משיבת נפש למה היא משיבת נפש מפני שהיא תמימה וצ"ע הסבר הדברים. ונראה שהענין הוא עפי"מ שנחלקו כמה מהקדמונים איזהו דרך שיבור לו האדם באמונת השי"ת ובתורתו אם להאמין באמונה פשוטה במסורת אבות ובתוה"ק או לחקור בכל עקרי אמונה כגון יחוד השי"ת והשגחתו וכיו"ב ע"י חקירה ומזה נגיע לעבדות ד' וכבר נאמר בזה הרבה במחברים. אמנם לענ"ד יש להכריח במופת חותך שאין הקב"ה רוצה מאתנו לחקור בפעולותיו ובדרכיו רק להאמין באמונה שלימה בהשי"ת ובתורתו ומזה נגיע לתכלית הנרצה שאל"כ יהי' עול בחוק הבריאה לפי"מ שאמרו חז"ל שקודם בריאת האדם בת קול יוצאת פלוני חכם או טיפש וא"כ מי שנברא בלי דעת הרבה ואין לו כשרון לרדת לעומק החקירה בחכמות הלא יוכל לטעון למה נבראתי שלא אוכל להגיע אל המטרה לחקור בדרכי השי"ת ובפרט שהרי רואין אנו שבני עלי' מועטין המה שיהי' להם השכלה להתבונן בנפלאות השי"ת ולבוא עיד"ז לדבקות בהשי"ת א"כ רוב ישראל לא יגיעו לתכלית הנרצה וזה דבר שא"א לכן מוכרח מזה שאין זה מרצון הקב"ה ואינו בא בטרוני' על בריותיו וכל תכלית האיש ישראל להיות מאמין בהשי"ת ובתורתו כמו שנאמר בתוה"ק תמים תהי' עם ד' אלוקיך והפי' אם תמים אתה זה הדרך הבטוח שתהי' תמים עם ד' אלוקיך והנה במדרש תהלים מוסיף שם לדרוש תורת ד' תמימה על סדר נשים עיי"ש ואין לו פתרון לכאו', אמנם במד"ר פ' נשא איתא בזה"ל תורת ד' תמימה זה סדר נשים שמזהיר על האדם לפרוש מן הערוה כדי להצילו מהמיתה כמה דתימא רגלי' יורדת מות ואומר כל באי' לא ישובון וגו' ואומר להצילך מאשה זרה וגו' נראה מד' המדרש דכולל שני הנשים האמירות במשלי א' עריות, ב' מינות, שזה בגדר אשה זרה וע"ז נאמר כל באי' לא ישובון כמו שדרשו חז"ל וזה נכלל בתורת ד' תמימה כי שני ענינים אלו עריות ומינות הם תרי סרסורי דחטאה כמו שדרשו חז"ל על לבבכם ועל עיניכם וזה הכולל כל התורה כולה ועי"ד שמירה מהזנות ומדעות זרות עיד"ז יבוא לדביקות בתורה ובהקב"ה

וראיתי להזכיר בזה דבר נפלא מה שראיתי בס' אורים גדולים להגאון הספרדי מוהר"י זאבי ז"ל בפ' נח הביא בשם מרן הב"י ז"ל שכ' לפרש הא דמפורש בתורה הקדושה נח צדיק תמים הי' בדורותיו וכשאמר הקב"ה לנח אמר לו כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה דהענין הוא דהנה נח חי בדור המבול ובדור הפלגה, והנה דור המבול הי' עיקר חטאם בגזל ועריות ומי שנשמר מאלה הוא בבחינת צדיק, אמנם דור הפלגה היו אפיקורסים ואמרו ונעשה לנו שם ומי שמרוחק מחקירות ומאמין בד' זה בגדר תמים ולזאת כשאמרה תוה"ק לשבח את נח שהי' בשני דורות אלו אמרה צדיק תמים הי' בדורותיו היינו בדור המבול הי' בבחינת צדיק ובדור הפלגה