כלי חמדה דברים תכז

בלי כוונה והארכנו הרבה בח' בזה ואכ"מ רק מפני שד' החכם בלבוש המה דברים חדשים אמרתי לעורר בזה ראשי פרקים

ג) וראיתי להג' בשאגת ארי' ז"ל שכ' לה"ר דברכת התורה היא דאורייתא מהא דמבואר בנדרים פ"א מפני מה ת"ח אין מצוין לצאת מבניהם ת"ח אמר רב מפני שאין מברכין בתורה תחילה וכו' ד"ז שאלו לחכמים ולנביאים ולא פרשוהו עד שפירשו הקב"ה על אשר עזבו את תורתי וכו' שלא ברכו בתורה תחילה ועיי"ש בר"ן ז"ל בשם רבינו יונה נראה מבואר דברה"ת היא דאורייתא מדנענשו עלי' בחורבן הארץ וגם מדמפרשינן המקרא על עזבם את תורתי נראה דמה"ת הוא והאריך בזה אמנם כ"כ האחרונים להעיר שלהר"מ ז"ל לשיטתו א"ר שהרי הר"מ ז"ל בתשובותיו ס' נ' כ' בזה"ל. שאלה הבינינו מלכינו מה כוונת חז"ל באמרם מפני מה ת"ח וכו' מפני שא"מ בתורה תחילה. תשובה מה ששמענו בזה הוא מפני שמי שקורין אותו לס"ת ואינו עולה אינו אלא טועה כי הוא חייך ואורך ימיך כתיב, והת"ח רובם ככולם קשה עליהם לעלות לס"ת ומנעו עלייתם, והטעם מפני כי יהי' כמה ת"ח בבהכ"נ ויעלו בתחילה כהן עם הארץ או פחות מהם בחכמה ויקרא תחילה ודין גרמא כי מיעטו תורה מישראל ואין קוראין אותם תחילה אלא לפחות מהן הן אמת שאמרו כהן קורא ראשון אמנם שיהי' כולם שוין ולזה יהא כוונת רז"ל אין ת"ח יוצאין מבניהם דאין מברכין בתורה תחילה עכ"ל ולפ"ז לפי פי' הר"מ ז"ל איירי זה בקריאת התורה בציבור מפני שאין קורין לכהנים לעלות ראשון לתורה א"כ מלבד די"ל דבציבור גם הר"מ ז"ל מודה דהוא מה"ת כמש"ל מלבד זאת דבאמת כוונת הגמ' על שאין קורין אותם לעלות לקרות בתורה תחילה והא דנקט לשון מברכין היינו לפי האמת שתקנו חז"ל שהקורא בתורה מברך כיון דעיקר הכונה אינו מצד הברכה אלא מפני שאין עולה לתורה בתחילה וז"ב לפ"ד הר"מ ז"ל

ובדרוש אמרתי לבאר הך מימרא דעל מה אבדה הארץ וכו' משום שלא ברכו בתורה תחילה דרך צחות עפ"מ דמבואר ברש"י ז"ל בפרשתינו בקרא וידבר ד' וגו' בעצם היום הזה לאמר בשלשה מקומות נאמר בעצם היום הזה לפי שהי' ישראל אומרים בכך וכך אם אנו מרגישין אין אנו מניחין אותו אדם שהוציאנו ממצרים וקרע לנו את הים והוריד לנו את המן והגיז לנו את השליו והעלה לנו את הבאר ונתן לנו את התורה אין אנו מניחין אותו אמר הקב"ה הרי אני מכניסו בחצי היום עכ"ל והנה לכאו' אין הדברים מובנים מה הפי' שלא יניחו להקב"ה להמית את משה וכי מה יוכלו לעשות נגד הקב"ה. לכן נראה דהכונה הי' שימסרו נפשם בתפלתם ותפלת רבים ישמע השי"ת ולא ימית אותו אך לפ"ז באמת צ"ע אמאי עשה הקב"ה בפומבי כ"כ שלא לשמוע לתפלתן של ישראל להחיות את משה אך באמת כתבו המפרשים שזה שלא נכנס משה לא"י הי' לטובתן של ישראל דאם הי' מרע"ה נכנס לא"י לא הי' הבהמ"ק חרב וגלוי וידוע הי' לקב"ה שעתידין ישראל לחטוא והי' ח"ו נגזר עליהם. כלי' ולכן לא נכנס מרע"ה לא"י ושפך הקב"ה חמתו על עצים ואבנים אמנם כ"ז הי' מפני שלא היו ישראל דבוקין באמת במרע"ה לגמרי בכח התורה ולכן אמר להם מרע"ה איזה פעמים כי ידעתי כי אחרי מותי השחת תשחיתון ולזאת הי' לטובת ישראל שלא יבא משה לא"י ושלא יבנה בהמ"ק על ידו כדי שלא יהי' כלי' על ישראל וישפוך חמתו על עצים ואבנים משא"כ אם הי' ישראל כפופין באמת לגמרי תחת משה והיו מקבלין עליהם עול מלכות שמים עליהם ועל דורותם הי' משה נכנס לארץ והי' אז התיקון הגמור והנה כאשר נביט בדברי ישראל שאמרו שאין אנו מניחין להמיתו וחשבו שבחיו של מרע"ה ורוב הטובה שהי' להם ממנו חשבו יצ"מ וקי"ס מן ובאר ושליו וקבלת התורה הרי קבלת התורה לאחרונה נראה מזה דעיקר התאוננו על חסרונו מפאת טובתן