כלי חמדה דברים תכא

שמסכים לגמרי לדעת הר"מ ז"ל בענין מצות כתיבת ס"ת מ"מ י"ל דבחדושיו ס"ל כדאמרן וכמו שרמזנו לעי' מדבריו ז"ל עה"ת שלא הזכיר כלל מצות כתיבת ס"ת. אחרי כתבי כ"ז חפשתי בספרים וראיתי להג' בעל צפנת פענח שיחי' בה' ס"ת ע"ד הר"מ ז"ל ואפי' אות אחת כ' בזה"ל אך זה רק אם הוא צוה לכתוב ונפ"מ למצוה מן המובחר אבל בס"ת של אביו א"י אף אם הגי' בה עכ"ל, מבואר להדי' דלמד בד' הר"מ ז"ל כדאמרן, והא דלא הביא לקוח א"י אף אם הגי' בה נראה דדא ודא אחת הוא ואדרבא לפ"מ שכתבנו לדקדק בלשון ר"ג אמר רב הלוקח ס"ת "מן השוק" נראה דיורש עדיף מלוקח בשוק דיורש נהי דלא קנאו בדמים מ"מ כיון דהיא ירושה ה"ה שלו ונכתב לשם מצות ס"ת אצל אביו ומנ"מ אם ירש דמים מאביו ולקחו או ירש ס"ת והגי' איתו, ועי' בנחל אשכול בזה ועי' היטב בכ"ז כי כתבתי רק ראשי פרקים להעיר לב המעיין

ז) והנה יש עוד הרבה לעי' במצוה זו לברר דעת הבה"ג ורס"ג ז"ל שלא מנאו כלל מצות כתיבת ס"ת וכבר האריכו בזה האחרונים, לזאת אניח הדברים לעת אחרת אי"ה אמנם ארשום בזה פרפרת אחת בה' ס"ת לחדד התלמידים

במס' שבת ד' קמ"ה ע"ב יתיב ר"ח ב"א ור"א קמי דר' יוחנן ויתיב ר' יוחנן וקמנמנם א"ל רחב"א לר"א וכו' מפני מה עכו"ם מזוהמים מפני שאוכלין שקצים ורמשים אתער בהו ר"י אמר להו דרדקי לא כך אמרתי לכם אמור לחכמה אחותי את אם ברור לך הד' כאחותך שהיא אסורה לך אמרוהו וא"ל לא תאמרהו וכו' מפני מה עכו"ם מזוהמין מפני שלא עמדו על ה"ס שבשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן עכו"ם לא פסקה זוהמתן, א"ל ר"א ברי' דרבא גרים מה א"ל אע"ג דאינהו לא הוו מזלייהו היה וכו' וראיתי להג' בעל תבואת שור ז"ל בח' בכור שור שתמה מאוד על הא דאתער בהו ר"י דמה נפ"מ בזה לדין או"ה שאמר להם אם ברור הדבר כאחותך שאסורה אמרוהו. ולענ"ד נראה פשוט עפמ"ש הבכור שור בח' לשבת ד' ק"ח ע"א לחקור אם מותר לכתוב ס"ת על עור בהמה טהורה שנעבדה ונשחטה לע"ז, והעלה דאסור דאע"ג דתלי' עיקר במין המותר ונעבדה הוי ג"כ מין המותר כנו"ט מ"מ כיון דאסור בהנאה מטעם דאיתקש למת א"כ נהי דמללה"נ מ"מ מת בודאי דלא הוי מן המותר ואסור לכתוב על עורו ס"ת א"כ ה"ה ע"ז דאיתקש למת אסור לכתוב על עורו ס"ת דאינו בגדר מין המותר, אתד"ק

והנה מה דפשיטא לי' להגאון ז"ל דעור אדם פסול לכתיבת ס"ת משום דאינו מין המותר לכאורה צריכה עינא רבה לפ"ד הרמב"ן ז"ל דבשר מהלכי שתים מותר מה"ת וא"כ אדם הוי מין המותר אלא השתא דמת אסור בהנאה א"כ הו"ל כנבילות בהמה דאסירה באכילה ואעפ"כ כותבין עלי' כיון דאינו בגדר מין איסור רק דמיתתה גרמה לה א"כ ה"ה באדם כיון דאם חותך ממנו מחיים ה"ה מותר הו"ל כנבילת בהמה, אמנם מטעם אחר אין כותבין על עורו דממ"נ דעור מת ישראל אין כותבין עליו משום דאסור בהנאה ואע"ג דמללה"נ מ"מ צריך שיהי' שלו וברור הדבר דאין לכתוב ס"ת על עור האסור בהנאה ואי במת עכו"ם לדעת הירושלמי דמת עכו"ם מותר בהנאה שוב אין כותבין על עורו מטעם דלא פסקה זוהמתן כמבואר בשבת ק"ח ע"א לענין עור דגים דמספקא להו מה"ט אם פסקה זוהמתן מותר לכתוב על עורן אבל אם לא פסקה זוהמתן אסור לכתוב על עורן ומעתה בעכו"ם דברור הדבר דלא פסקה זוהמתן אסור לכתוב על עורן ס"ת, ומעתה א"נ הטעם דבעכו"ם לא פסקה זוהמתן משום שאוכלין נו"ט א"כ נכרי שלא אכל נו"ט לית לי' זוהמא ומותר לכתוב על עורו ס"ת והוי ס"ת כשר ומקיים בזה מצות כתיבת ס"ת ואסור למכרו כ"א ללמוד תורה או לישא אשה ולכן עד שאלה זו לא איתער בהו ר' יוחנן