כלי חמדה דברים תיט

במנין המצות ח"כ א"נ דהכוונה בתורה על שירה וכל התורה נלמד מק"ו א"כ אין ראוי למנות במנין המצות אלא מצות כתיבת שירה אבל כתיבת התורה דהוא רק מכח ק"ו אינה נמנית במנין ולכן ס"ל לר"מ ז"ל דכוונת התורה באמרה שירה היינו כל התורה שכתובה בה שירה זו, וי"ל עוד דהנה באמת צ"ע דמנ"ל דקרא זה דועתה כתבו לכם את השירה זאת הוא מצוה לדורות דילמא הוא רק מצוה לשעה כמו שנראה פשטא דקרא, ועי' ברמב"ן ז"ל עה"ת שדרכו בכל מקום במשנה תורה לפרש כל המצות הנוספות ושנתחדשו לגמרי או בתוס' ביאור, ובמצוה זו דכתיבת ס"ת פירש רק לפי פשוטו דהיתה מצות שעה עיי"ש, וצ"ל דהלל"מ דהוא מצוה לדורות, ומעתה לפ"מ דקי"ל דאין למדין ק"ו מהלכה לכן מוכרח הר"מ ז"ל לומר דהכונה בקרא על כל התורה ולא על השירה לבדה, אמנם יותר נראה בדעת הר"מ ז"ל דס"ל דא"נ דכוונת התורה שהמצוה לכתוב את השירה ילפינן כל התורה כילה בק"ו א"כ אמאי קי"ל דהגי' בה אות אחת כאילו כתבה כולה כיון דהגהה לא היתה בפרשת השירה א"כ לא כ' פרשת השירה בשלמא אם אמרי' דכוונת הקרא על כל התורה שנאמרה בה שירה זו שפיר אמרינן דאם הגי' בה אות אחת מעלה עליו הכ' כאלו כתבה כולה משא"כ אם אמרי' דמצוה לכתוב את השירה נהי דילפינן מק"ו דה"ה לכל התורה מ"מ הרי צריך לכתוב מצות שירה, ויתכן דאם הגי' אות אחת בהשירה הו"ל כאלו כתבה לכל השירה אבל אם הגי' אות אחת בתורה נהי דהו"ל כאלו כתבה כולה מ"מ הפרט דמצות שירה לא קיים דהרי באמת צריך הסבר הא דהגי' בה אות אחת כאלו כתבה כולה דמאיזה טעם הו"ל כאלו כתבה כולה, וצ"ל כמ"ש התוס' כיון דספר שאינה מוגה ה"ה פסול ואסור להשהותו א"כ עי"ז עשה אותה לס"ת לכן הו"ל כאלו כתבה כולה א"כ זה דוקא אם אמרינן דהמצוה רק כתיבת ס"ת אבל אם אמרי' דכתיבת שירה הוא מצוה בפ"ע וא"כ אע"פ שהספר אינו מוגה כלל יכול ליקח מתוכו את הגליונות של השירה ואין כתיבת השירה תלי' בהס"ת א"כ זה שהגי' את הס"ת אינו פועל שיקיים בזה מצות כתיבת השירה כיון דלענין מצות כתיבת השירה א"צ שיהי' הס"ת מוגה כהלכתו, ודו"ק היטב

ו) אמנם כן בעיקר הדין דהגי' בה אות אחת יש לי מבוכה גדולה בדעת הר"מ ז"ל דהנה הר"מ ז"ל לא הביא כלל הדין דלוקח ס"ת דינו כחוטף מצוה מן השוק. וצ"ע למה. ובאמת כאשר נדקדק במימרא דר"י ב"א בשם ר"ג אמר רב הלוקח ס"ת "מן השוק" כחוטף מצוה "מן השוק" כתבו מעלה עליו הכ' כאלו קבלה מה"ס וע"ז אמר ר"ש אפי' הגי' אות אחת מעלה עליו כאלו כתבו שצ"ד גדול מה זה דנקט ר"ג אמר רב הלוקח ס"ת "מן השוק" מה פירושו מלבד דהוא מיותר אינו מובן הכונה. ולכאורה עלה בדעתי דרך פלפול לפ"ד הפוסקים דהמוכר ס"ת מבטל מצ"ע דכתיבת ס"ת וא"כ לדעת הסוברים דגם באיסור עשה אמרי' אי עבד לא מהני א"כ לכאורה הלוקח ס"ת כיון דהמוכר קעביד איסורא ל"מ המכירה כלל וגם הקונה קעביד איסורא דעובר על לפנ"ע לא תתן מכשול והוי בגדר מהב"ע לזאת נקט רב הקונה ס"ת מן השוק והיינו מן הסופרים הכותבים ספרים למכור בשוק דאז הוי בגדר חוטף מצוה מן השוק אבל בלוקח ס"ת מחבירו אינו מצוה כלל כיון דמבטל את חבירו ממ"ע וע"ז שפיר אמר ר"ש אם הגי' בה אות אחת שאז חבירו לא קיים מצות כתיבת ס"ת כיון דהוי ס"ת פסול ואדרבא עוד איסורא קעביד שהי' ס' שאינה מוגה לכן הו"ל כאלו כתבו כמ"ש התוס' אך זה רק לפלפולא

אמנם כאשר נעמיק העיון בזה יקשה מאוד א"נ דהמצוה בכתיבה דוקא כמ"ש הכ' ועתה כתבו לכם שצריך כתיבה איך מקיים מצוה בהגי' בה אות אחת וכמו בס"ת של מלך שנראה פשוט דאינו מקיים המצוה בהגי' בה אות אחת כמו שנראה