כלי חמדה דברים תיז

כלל ממצות ס"ת, אמנם אחרי שבש"ס דילן ורי"ף ור"מ ז"ל השמיטו נו"כ וכתבו רק ס"ת בהדי תפילין ומזוזות נראה דכונתם מצד מצות אלו ולא מצד לימוד, וצריך אני לרב להעיר עוד בכל זה לברר הדברים אמנם בדעת הר"מ ז"ל נראה ברור כדאמרן דבא לשלול בזה הן ציבור והן שותפין רק דכל איש ואיש מישראל מחויב במצוה זו

ד) וראיתי בס' נחל אשכול שהעתיק ת' הגאון ר' אברהם ברודא ז"ל בענין זה מסופק אם יוצאין בזה כתיבת ס"ת והעלה דיוצאין בשותפות, ותודה"ק משום דלמ"ד דדרש משנה תורה לכתב העשוי להשתנות לא ס"ל כלל דהי' למלך ב' ס"ת וע"כ יקשה קושית אביי על רבה הא ממשנה מבואר דדוקא מלך מחויב בכתיבת ס"ת אבל הדיוט לא. ולתרץ זה צ"ל דנפ"מ דבהדיוט יוצא בירושת אבותיו או עכ"פ בשותפות ומלך אינו יוצא בכל זה רק שצריך שיכתוב ס"ת בעצמו וכיון דאיכא ספק בהלכה ומה גם שלדעת הרא"ש ז"ל המצוה העיקרית בזה"ז בכתיבת ספרים וא"כ יש לסמוך על זה דיוצאין בשותפות, אתד"ק, ולענ"ד ח"ו לצרף זה לסניף דהן אמת דלמ"ד דדרש כן דמשנה תורה היינו משום דכתב עתיד להשתנות בודאי י"ל כן ועי' במהרש"ל ובמהרש"א מ"ש בזה וכד' המהרש"א מבואר בח' הר"ן סנהדרין דהך מד' ס"ל דמלך א"צ ב' ספרי תורות, אמנם מאוד יפלא בעיני על מאור עינינו המהרש"א ז"ל שכ' די"ל דהך מ"ד ס"ל דמצות ועתה כתבו לכם האמור לכל ישראל לא היתה מצוה לדורות כלל דמה דחקו רק כיון דמפורש בתורה בפ' מלך וכתב לו את משנה התורה הזאת והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו, הרי י"ל בפשיטות דהחילוק בין מלך להדיוט א' דמלך צריך שיכתוב לו ס"ת והדיוט א"צ שיכתוב לו רק יוצא בירושת אבותיו, ב', דמלך א"י בשל שותפות והדיוט יוצא בשל שותפות, ג', דהדיוט א"צ שיהי' עמו דיכול למסרה לציבור אח"כ ומלך צריך שיהי' עמו תמיד ומהכ"ת לומר דפליגי על כל המצוה אם הוא מצוה לדורות, יהי' איך שיהי' בזה בודאי נראין ד' הגאונים ז"ל דלמ"ד דדריש דהכתב נשתנה ל"צ במלך ב' ס"ת והחילוק בין מלך להדיוט י"ל ככל הנ"ל והיינו א"נ דעיקר כתיבת ס"ת בהדיוט לקיים מצות כתיבה הנפ"מ בין הדיוט למלך אם צריך שיהי' עמו אחר הכתיבה, וא"נ דעיקר המצוה בהדיוט הלימוד שיהי' לו ס"ת ללמוד וללמד לבניו הנפ"מ בירושה ובמלך צריך שיכתוב לו ס"ת ויהי' עמו, אמנם כ"ז א"נ דהכתב נשתנה בימי עזרא אמנם להלכה בודאי קי"ל דלא נשתנה כל עיקר והתורה נתנה בכתב אשורי ולשון הקודש וכמ"ש ר"ח ז"ל באריכות בזה והא דס"ל לר"א בן יעקב בזבחים ס"ב ג' נביאים עלו עמהם מן הגולה א' שהעיד להם על המזבח וכו' ואחד שהעיד להם עה"ת שתכתב אשורית נראה דס"ל כרבי דהכתב לא נשתנה ונתנה תורה באשורית אלא שאח"כ נשכחה מהם והוחזר להם בימי עזרא וזה מוכרח בדעת הר"ח ז"ל שלא הביא כלל ד' ראב"י וברור הדבר לדעתי דמשום זה פסקה ר"מ ז"ל דגם בהדיוט צריך שיכתוב לו ס"ת לעצמו דהיינו שיהי' עמו כמו במלך ולא שימסרהו לציבור וגם בירושת אבותיו ובשותפות א"י כיון דבמלך וכ' לו משנה תורה דרשי' לשתי תורות ממילא שוה הדיוט למלך לגמרי וההבדל רק במלך שנ' וקרא בו כל ימי חיו וזה כבר הסביר לנו בה' מלכים לפי שלבו לב כל קהל ישראל דבקו הכתוב בתורה יותר שנ' וקרא בו וגו' עי' בת' בשמים ראש ס' כ"ד אשר מיחס שם ת' להרא"ש ז"ל על השמועה בשם הרב ר' דן ז"ל שהי' ארוך בדורו רבו של הריטב"א ז"ל עיי"ש היטב ותראה עד כמה הד' מגיעין בזה א"נ שהכתב נשתנה, וברור הדבר לדעתי שכל התשובה מזויפת ובמכוון עשה טעות בעיקר השמועה שהי' על הלשון כזבוב העומד במקום ריע לעשות מזה מרקחת שכל ישראל א"י במצות תפילין וכתבתי במק"א בזה ולא באתי כ"א להראות שח"ו עלינו לצרף לסניף הפלוגתא אם הכתב נשתנה אם לא ודי בזה] וראיתי באחרונים שכ' להעיר לה"ר