כלי חמדה דברים תטז

תפילין א"כ הוי כל יומא מצוה חדשה ומצוה של היום אינה אלא ביום זה נראה דהוי בגדר של קיימא אם קשר קשר לכל זמן מצותה ומודה ר"ת ז"ל דהוי בגדר ש"ק אפי' א"נ להלכה דצריך בתפילין ג"כ קשר של קיימא ולפ"ז יש ללמוד זכות על העולם מה שלפעמים במקרה אחרי שכבר התפלל ובא אחד לשאול תפיליו להניחם ורואה שהקשר אינו כמדתו ועושה אותו לפי מדתו יוצא בו ידי תפילין כיון דהראשון כבר התפלל ואז לא הי' עומד להתיר ביומו ויוצא בו ועתה שזה מתיר הקשר ועושה קשר אחר ג"כ לא יתירו ביומו ויהי' נקשר כל זמן החיוב הוי בגדר של קיימא וזה נראה נכון בסברא, אך זה לא יועיל לקנות לכתחילה תפילין עבור איזהו בני אדם וכן אב ובנו. וא"כ דברינו נכונים בישוב קושית התוס' ובד' התוספתא דהפי' דהאפוטרופוס לוקח עבור כל אחד מהיתומים תפילין. ובאמת בפשיטות י"ל כיון דתפילין מצותן כל היום מה"ת א"כ א"ש בפשיטות דקטן היודע לשמור תפיליו אביו מוכרח ליקח לו תפילין דאינו יכול ליתן להקטן להניח את תפיליו כיון דהוא מחויב לילך בהן כל היום וכן מצות חינוך כן הוא שילכו בהן כל היום וגדולה מזו הוכחתי מהא דקטן היודע לנענע חייב בלולב דנראה דמצות חינוך הוא שיקיים מצות לולב כהלכתה אע"ג דנענועין היא רק מצותו מדבריהם א"כ מכ"ש לענין מצות תפילין דמדינא מצותו כל היום שצריך לכ"א תפילין מיוחדים

ג) אמנם לא אכחד דהלשון בתוספתא ובגמ' דילן ולוקחין להם ס"ת נראה דלוקח ס"ת אחד עבור כולם ובזה מתקיים מצות חינוך כמ"ש הר"מ ז"ל בפי"א מה' נחלות דכל מצות אלו אע"פ שאין חייבין בהם עושים אותם האפוטרופסים כדי לחנכן במצות. וקשה טובא. א'. הא בשותפות ליכא מצוה. ב'. הא בלקוח ליכא מצוה לא מבעי' לדעת הרי"ף ז"ל שהר"א אב"ד בס' האשכול ה' ס"ת הכריח מדעתו דס"ל דלקוח לא הוי מצוה כלל מדלא הביא דינא דרבה דאפי' הניח לו אביו ס"ת מצוה לכתוב משלו עיי"ש בביאור נחל אשכול א"כ בוודאי שיקשה על הרי"ף ז"ל שסותר משנתו דהרי הכא בגיטין העתיק סוגית הגמ' ולוקחים להם ס"ת וקשה הא לשיטתו ז"ל אין זה מצוה כלל ואיך שייך בזה חינוך אמנם אפי' לדעת רש"י ז"ל דס"ל דבלקוח ג"כ איכא מצוה מ"מ קשה הדבר שיחנכו אותו שיקח לו ס"ת מה שלא יקיים בזה המצוה בגדלותו ויהי' מוכרח אח"כ לכתוב לו ס"ת מחדש כיון דבלקוח אינו מקיים גוף המצוה כראוי. הן אמת כי בר"מ ז"ל לא הובא "דלוקחין" להם ס"ת רק כ' עושין להם נראה דבכונה השמיטה זה דלוקחין להם כיון דבלקוח לא קיים המצוה רק צריך שיכתוב בעצמו לכן ס"ל דהאפוטרופסין צריכין שיכתבו עבורם ע"י סופר ס"ת. אך לענ"ד עדיין צ"ע דנראה פשוט כיון דקטן אינו בר כתיבת ס"ת ואם כתב ס"ת פסולה וכן אינו יכול לעשות שליח הן מצד כ"מ דאיהו ל"מ עביד והן מצד שהוא קטן א"כ אינו מקיים כלל מצות כתיבת ס"ת אפי' אם נכתב לו ע"י אחר א"כ למ"ל כלל חינוך בענין מצות כתיבת ס"ת בקטן דהרי א"י לכתוב ס"ת בשום פנים וכמ"ש המפרשים מה"ט לפטור נשים ממצות כתיבת ס"ת. ואם כי יש לפלפל בזה כיון דכ"ז קטנותו גרם לו ואם בגדלותו יעשה כן שישכור לו אחד שיכתוב לו יקיים בזה מצות כתיבת ס"ת יש ע"ז עתה גדר חינוך מ"מ העיקר נראה דאינו בכלל חינוך במצות כתיבת ס"ת ובאמת בתוספתא שהוא מקור הקדום כ' ולוקחים להם ס"ת נו"כ נראה דאין הכונה מצד החינוך למצות כתיבת ס"ת רק מצד הלימוד שצריכים היתומים ללמוד קונים להם ספרים אלו וכמו דעל נו"כ ל"ש טעם אחר ה"ה דעל ס"ת הוא מטעם זה ולא קאי כלל משום חינוך מצות כתיבת או לקיחת ס"ת, ולפ"ז באמת שני התוספתות הן לענין כפיית בני עיר זע"ז לקנות ס"ת נו"כ והן לענין אפוטרופס של קטנים שקנה להם ס"ת נו"כ עולות בקנה אחד דהיינו משום לימוד וקריאה ולא מיירי